עבודת שורשים: הייננים שדוגלים בכרמים ללא הרכבה

בסוף המאה ה-19 כנימה זעירה בשם פילוקסרה, מחקה לפחות שני שלישים מהכרמים באירופה. הגעת הפילוקסרה, בשנת 1860, שינתה את הנוף של אירופה ואת ה- DNA של הגפנים שלה. את המזיק העקשן קשה למגר, לכן היה צריך למצוא דרכים להתמודד אתו. הפתרון היה להרכיב גפנים חדשות, על שורשים עמידים בפני פילוקסרה. וכך, חלק מזני העבר נמחקו וזנים חדשים לגמרי הופיעו על מפת הכרמים של אירופה. כיום, הרוב המכריע של הגפנים בעולם מורכב.

לאחרונה, אירחו היינן אלי בן זקן ויקב קסטל ארחו את מר Loïc Pasquet ואגודת Franc de Pied. באגודה חברים כורמים וייננים שעובדים עם כרמים שאינם מורכבים. האירוע כלל טעימה, השוואתית בחלקה, של יינות מצרפת, ספרד, יוון, פורטוגל, סיציליה ועוד, מכרמים ללא הרכבה, ולצידם יינות ישראליים מגפנים מורכבות, שנעשו ביקבים: קסטל, רזיאל, ספרה, צרעה, פלם, טפרברג, כרם שבו, סוסון ים ומיקה.

Loïc Pasquet הוא הבעלים של יקב Liber Pater ב- Grave, בורדו ונשיא אגודת Franc de Pied. באגודה, שהוקמה רשמית בשנת 2021 במונקו ופועלת בחסות הנסיך אלברט ממונקו, חברים כורמים וייננים שעובדים עם כרמים בהם גדלות גפנים ללא הרכבה. תוך כדי כך הם גם פועלים לקידום התחום וקבלת הכרה מ- UNESCO .

על פי תפיסת העולם של האגודה, זנים מורכבים אפשר לנטוע בכל מקום בעולם, אבל הם לא תמיד ישקפו את אופיו של האזור. לעומתם, הגפנים הלא מורכבות נטועות באזורים המתאימים להן מאז ומתמיד והן משקפות את תכונות הטרואר בו הן נטועות. לכן יינות המייצרים מגפנים ללא הרכבה יותר עוצמתיים, יותר מאוזנים, נקיים וטהורים. ללא הרכבה הקשר בין האדמה לבין זן הענבים טוב הרבה יותר, מה שתורם לאיזון ולניקיון. הדרך הנכונה לאפיין את האזוריות היא שימוש בזנים המתאימים, כי תנאי האזור יביאו לגידול לגידול הגפנים בצורה המתאימה והנכונה ביותר.

המזיק פגע בזני הענבים שמייצרים את היינות השכיחים ביותר כמו, שרדונה וקברנה סוביניון, וההרכבה הייתה הדרך לחזק סוגי ענבים עדינים על ידי מתן מערכת שורשים קשיחה יותר או עמידה יותר למזיקים. ההרכבה הייתה על גבי שורשים של זני גפן אמריקאיים, שלא ניזוקו מהפילוקסרה או הסתגלו אליה ומהווים עד היום את הפתרון העמיד בפניה.

עם זאת, ברחבי העולם עדיין פזורים מקומות קטנים שבהם גפנים עתיקות וחזקות, לא מורכבות, נטועות על שורשיהן המקוריים. גפנים ששרדו את מכת הפילוקסרה, שלעתים לא הגיעה למקומות מבודדים, כמו באיים כדוגמת סנטוריני, סיציליה ואחרים. וזנים נוספים הנטועים באזורים ובקרקעות שהתנגדו למזיק.

העבודה עם הגפנים האלה עדינה מאוד, כי ייתכן שחלקן עדיין רגישות לפילוקסרה. מאידך, רוב הגפנים הלא מורכבות ותיקות ושורשיהן עמוקים מאוד, לכן הן זקוקות לפחות דישון או השקיה ומתמודדות טוב יותר עם מזג אוויר קיצוני, פטריות ומחלות. ומסתבר שכמה כורמים בעולם מאמינים שגפנים אלה מייצרות יינות טובים יותר, מאוזנים יותר ובעלי אופי ייחודי ומעדיפים לעבוד איתן.

היינות מהגפנים שאינן מורכבות, נוטים להיות איכותיים, ומבוקשים כיום בחוגי חובבי יין שונים. לא ברור אם זה נובע מאי ההרכבה, או כי בדרך כלל היינות הללו יגיעו מיקבי בוטיק שמתמקדים ביינות איכות, ומכרמים ותיקים, בהם הפרי מניב תשואה נמוכה ונוטה להיות מרוכז ואיכותי יותר. במרבית הכרמים הוותיקים הללו הנטיעות נוטות להיות צפופות ורב שכבתיות, כך שרק יד אדם, ולא מכונות, עגלות או סוסים, העלולים לסייע להתפשטות הפילוקסרה.

Loïc Pasquet מאמין באיכות הגפנים הלא מורכבות ולקח על עצמו כמשימה קדושה לעסוק בגידול גפנים כפי שהיה לפני תקופת הפילוקסרה, ולהפיץ את הבשורה בעולם. Pasquet ייסד את האגודה Les Francs de Pied, בתרגום לעברית: 'גפנים לא מורכבות', כדי לקדם את השיקום והקידום של הזנים המקומיים. הוא עצמו מחזיר זני ענבים עתיקים כדוגמת Castets, Tarney ו-Saint-Macaire לבלנדים שלו ובכך לטענתו מייצר יינות שיעניקו את החוויה הקרובה ביותר ליינות בורדו שלפני המגפה. אלה הם, מסתבר, הם כמה מיינות בורדו היקרים בעולם.

לא ברור וימים יגידו. צריך כנראה לערוך טעימות השוואתיות רבות, ולטעום מספר יינות משני סוגי הגפנים, בני אותו גיל בערך, הגדלים על אותן קרקעות ומיוצרים באותו אופן. בכל מקרה, יש הטוענים כי ענבים מגפנים לא מורכבות עדיפות כי הם עזים וטעימים יותר ובעלי פוטנציאל התיישנות טוב יותר.

בטעימה שבה נוכחתי השתתפו יינות מצוינים, נקיים, אלגנטיים ומאוזנים, גם בין היינות שהגיעו מגפנים מורכבות וגם מאלה שהגיעו מגפנים לא מורכבות. לכן, עדיין אין לי תשובה לשאלה. מה שבטוח שיש פה מגמה ורצון לקדם את המסורת ואת הטבע ולא בהכרח את הטכנולוגיה.

צרפת: Pasquet Loic מיקב Liber Pater שבבורדו הציג את Denarus 2019 , יין מזנים אנדמיים שהיינן מטפח שנים רבות.

Tiliacos Suils Cécile מ- Oenotech Bordeaux ו- Genet Anne-Charlotte מ- Domaine Charles Joguet הביאה עמה שני יינות להשוואה מבציר 2005, הראשון מגפנים מורכבות והשני מגפנים לא מורכבות, Chinon Les Varennes Du Grand Clos

פורטוגל: Pato Filipa ו- Wouters William מיקב Pato Wouters שבפורטוגל, הציגו את Missao 2016 מאזור באירדה.

יוון: Zoumboulis Catherine ו- Zoumboulis Panos מ- Zoumboulis & Associates שבפלפונס שביוון, הטעימו את La Tour Melas 2020, מזן האגיורגיטיקו מגפנים בנות למעלה ממאה שנים.

איטליה: Polidoro Andrea מ- Domaine Cupano

סיציליה: Burel Sébastien מ- Bagol'area שהביא עמו יין גרנאש בהיר ויין מהזן המקומי נרלו מסקלזה.

ספרד: Lowi Lucas הגיע מ- Bodega Numanthia עם Numanthia 2017 ו- Termanthian 2015

יקב קסטל (אלי ואיתן בן זקן): קסטל גרנד וין 2020 ו- 2011, שרדונה C 2009 ו-2022

יקב טפרברג (אוליבייה פרתי): טפרברג, לגאסי, קברנה פרנק 2018

יקב כרם שבו (גבי סדן): כרם שבו, אדום 2020

יקב פלם (גולן פלם): פלם, תווית לבנה 2020

יקב סוסון ים (זאב דוניה): סוסון ים, בלזאק 2021

יקב צרעה (ערן פיק): צרעה שורש אדום 2020, צרעה שורש לבן 2020

יקב ספרה (דורון רב הון): ספרה, סמיון 2020

יקב מיקה: (מיקה רן-מנדל): מיקה, סוביניון בלאן-רוסאן 2020

יקב רזיאל (אלי ואיתן בן זקן): רזיאל אדום 2020, רזיאל, רוזה 2021