הזלביה שגם נקראת קורץ בקרב יהודי תימן, התפשטה לארצות רבות. היא הגיעה עד להודו ופקיסטאן ואוהבים להכין אותה גם במדינות כמו מצרים, ירדן וסוריה. כאן, היא בגרסה התימנית של שרה בונן שנותנת שתי אופציות הכנה קלות.
זלביה
מתכון מאת:
מצרכים למתכון
- ½ק״גקמח
- 30גרםשמרים יבשים
- ½כוססוכר (בגודל כוס חד פעמית)
- ביצה
- 2כוסותמים (אין צורך להשתמש בכל הכמות, רק עד שהבצק רך)
- כף מחוקהמלח
- ½כוסשמן לטיגון
- מחשבון המרות
אופן ההכנה
איך מכינים זלביה?
- 1מערבבים את כל החומרים יחד ואת המים מוסיפים אחרונים. לא חובה לשים את כל כמות המים, אלא רק עד שהבצק רך.
- 2מתפיחים את הבצק: ממוללים ומקפיצים אותו על כף היד במשך 7 דקות. לחילופין, אפשר לערבב במיקסר עם מלוש או וו גיטרה במשך 5 דקות במהירות בינונית עד גבוהה.
- 3כשהבצק מעובד, נותנים לו לעמוד ולתפוח חצי שעה על השיש, מכוסה במגבת או בנייר כסף.
- 4מחממים מחבת עם חצי כוס שמן לטיגון. כעת ישנן שתי אופציות: האחת היא להרטיב את הידיים במים כדי שהבצק לא יידבק, לקחת ביד אחת מעט מהתערובת וביד השנייה לחתוך אותו מכיוון שהוא נדבק. לאחר שהבצק נחתך מרימים את היד מעל המחבת ו"פותחים" את הבצק עם היד השנייה. כלומר, מצמידים את היד השנייה ליד שמחזיקה את הבצק ומרחיקים בין הידיים עד שנוצר מעין גוש בצק מאורך ודק ומניחים אותו על המחבת. במקרה הזה יש להיזהר, אם טיפת מים שבהם הרטבנו את היד פוגעת בשמן, התוצאה עשויה להיות לא נעימה.
- 5אפשרות שנייה, פשוטה יותר, היא לשמן את הידיים בשמן וליצור עיגולים קטנים ממעט בצק, לשטח אותם כדי שיהיו דקיקים, ולהניח עם שתי הידיים על המחבת.
- 6לא נותנים לבצק להיטגן יותר מדי, אלא הופכים כמה שניות אחרי שנחת על המחבת, אחרת הוא יישרף.
- 7לאחר שהפכנו, מורידים מהאש ושמים על נייר סופג.