כל המסעדות, כל הברים, ועוד: מדריך האוכל השלם של נחלת בנימין

"החל מ-1.6.2020 המקטע בין הרחובות קלישר לרוטשילד יהפוך למדרחוב במטרה להרחיב את מרחב הולכי הרגל ורוכבי האופניים בסביבת אלנבי וכן להרחיב את שטח העסקים. הרחוב יהיה פתוח לכניסת רכבים לפריקה וטעינה בלבד בין השעות 09:00-15:00. תותר נסיעה בצירים חוצים"

חמש שנים (וטיפה) לאחר "החלטת המדרחובים", יכולה עיריית תל אביב לסמן V ענקי שקודקודו האחד בשדרות רוטשילד, ושני קצוותיו אכן מגיעים לקלישר, וממשיכים בטבעיות לגרונזברג, ולמדרחוב ההיסטורי. באמצע, נולד מחדש רחוב נחלת בנימין (ולמעשה, מקטע בלבד, לא יותר מ-400 מטרים, ותוך הבנה שהרחוב ממשיך דרומה כמובן), ונולדה מחדש עיר.

ההחלטה ההיא לא הייתה בלעדית לנחלה, וכללה לא פחות מ-11 מקטעים דומים ברחבי העיר, אבל אף אחד מהם לא יצר תופעה כזאת, וגם רון חולדאי לא חלם לחלום על מה שיהיה, ומה שנהיה. "יצירת המדרחובים בעיר היא חלק מתפיסת עולם כוללת ששמה במרכז את הולכי הרגל, רוכבי הכלים האישיים ומשתמשי התחבורה הציבורית", חזה במדויק, וכמובן לא ידע להעריך עד כמה.

אתם יכולים לקרוא לו קאו-סאן כחול-לבן. יכולים להסתכל מגבוה על מה שהולך שם בסופי שבוע, ובכל יום נתון למעשה. יכולים להסתייג, אבל בעיקר יכולים להיסחף. עדיף. מדובר בנחיל, בגל, בטירוף. מקום אחר מקום, כתף לכתף, בר יין ליד פיצה ליד מסעדה. אחד, חמישה, תריסר, והמונים צובאים, מבררים מה קורה פה ומה מגישים, עומדים ומסתכלים, מצטרפים לחגיגה כי אי אפשר אחרת.

נכון לקיץ 2025, נחלת בנימין הוא פחות רחוב ובטח לא מדרחוב, אלא יותר מעשה קסם אורבני, יש מאין. כוח-על שמוכיח שוב כמה תל אביב גדולה מסך חלקיה, וענקית בדיוק כמו האנשים שהולכים אותה. לכן, קבלו מדריך מדוקדק של *כל* נקודות האוכל ברחוב (כלומר, במדרחוב, התנצלות כנה מבתי האוכל המופלאים שגועשים סמוך לשם), דרך העדשה המופלאה של ראובן קסטרו. שנתחיל?

אחת הפינות האסטרטגיות בעיר מאוישת כבר שנים על ידי מוסד המיצים, שבעצמו כבר שנים עושה הרבה יותר ממיצים.

בתפריט: להיטי פטל מצופים שוקולד, ארטיקים טבעיים נהדרים (מפיסטוק ועד סחלב, מתות-שמנת ועד בננה-שוקולד), גלידות ושעשועי יוגורט כמובן.

אחד הברים הוותיקים באזור קם כדי להעניק תשובה ראויה ליוקר המחיה, ולצורך הקולקטיבי במעט שפיות. שנים אחר כך, היוקר התייקר, אבל השפיות (היחסית) נשארה.

בתפריט: אדממה וצ'יפס מתובל, נקניקיות-שניצלונים-המבורגר, מזיגות מהחבית וקוקטיילים צבעוניים.

הריקוד הפחמימתי המושחת של צ'לסי ועומר סימון יצא לדרכו במודיעין, התפשט לדיזנגוף ותקע יתד מתבקשת מאוד בנחלת בנימין, בדיוק ברגע שבו אתה נדרש לבצק והרבה גבינה מותכת מעליו.

בתפריט: לחם שום ושיגוע "בצקקממבר", ארנצ'יני וסלט קיסר, פיצה בלגן עם מוצרלה, פפרוני, ארטישוק, ריבת בצל וחלפיניו, גירסת ריבת בייקון וסנט מור, תוספת צ'יזי קראסט כי ברור, פסטה עם רוטב שמנת, שום קונפי, ערמונים, פטריות ופרמזן וגם טירופי קלצונה מתוקים ומידתיים מאוד.

נקודה לוהטת ביום ורותחת בלילה שכל עניינה היא לספק לך מה שהלב דורש. עם הראש נתחשבן אחר כך.

בתפריט: נו מה? לחמניות, נקניקים, נקניקיות וטוסטר.

מעצמת בוקר וצהריים עם תור שמתפתח יחד עם השמש, ונשאר גם אחרי שהיא עוזבת.

בתפריט: כשמה כן היא - פלאפל וסביח, סלט ירקות פריך, צ'יפס, שניצל וקומבינציות צלחת-פיתה משביעות.

החלל הכפול מחבר את נואמה ואויסטר קלאב בדלת כהה ופועל תחת כנפי אותה קבוצה, אבל מספק חוויות שונות לחלוטין, מופרדות קונספטואלית ומטבחית, חוויתית וחושית.

בתפריט: אויסטרים ומבעבעים, דגים נאים ושחיתויות יוקרתיות בקלאב על אחד העם, מחבתות שרימפס, סיגר דגי ים וקוקטיילים נהדרים באחותה שעל נחלת בנימין.

מה שהתחיל לפני שנים כספוט ראמנים פורץ דרכים וממוסס גבולות הפך מזמן לאיזאקיה מחוספסת במכוון, ומצוינת בכל מובן.

בתפריט: גיוזה במילוי בטן חזיר וקערות צ'יראשי, סשימי-ניגירי-סושי, שיפודי פרגית ומרקים שעובדים גם בשיא החום. אולי אפילו טוב יותר.

בראסרי שנולד לוהט והתפתח לוהט, אבל מעולם לא הסכים להיסחף ולעשות עניין מעצמו. אולי זה הסוד.

בתפריט: קרוקט בייקון ואויסטרים על קרח, שרימפס טמפורה וברוקולי מעושן, מולים בחמאת לימון וספגטיני סרטנים כחולים, וגם בראנץ' מוצלח לא פחות, לשעות הרכות-קשות של היום.

אחד מעוגני הרחוב פתח מורכב ומאתגר, התייצב והתפתח עם איתי קושמרו וכעת קשה לדמיין את נחלת בנימין בלעדיו. ממש כך.

בתפריט: מבוך נהדר של חללי ישיבה פנימיים וחיצוניים, גבוהים או במפלס הרחוב, ואוכל שנע בין קוויאר לסשימי, שישברק ותמנון.

מגש הכסף האיטלקי-ישראלי החל את התרשתותו עם קפיצת ראש היישר ללב העניין, ומספק חותמת טעימה לסיבוב הערב בנחלה. כל סיבוב, וכל ערב.

בתפריט: פיצת ענק על בסיס בצק מחמצת שעושה הכול פשוט, אבל מצוין.

ממול לאקא, ובצמוד לפיצה, מגיע הקינוח שיודע להסתדר עם שניהם, ועם כל דבר אחר שתאכלו על הרחוב הזה בעצם.

בתפריט: ארבעה טעמי (פיסטוק, פירות יער, שוקולד, וניל) גלידה אמריקנית בפורטמט סופט-סרב אמיתי, ועירבובים שמשתגעים איתה ביחד.

חמישים ואחת, או Fifty & One אם אתם על לעז, הפכה ללהיט מקומי שמשלב אוכל איטלקי עם כל האלכוהול והיין שאפשר, ועוד קצת. אין תלונות כמובן.

בתפריט: עוגני בוראטה וסטראצ'טלה, ברוסקטת דג ים, ארנצ'יני וסלט קיסר, עיקריות פסטה שמשחקות עם פולנטה, ארטישוק ירושלמי וגבינות, וקינוחי פודינג אורז או טירמיסו.

בר אוכל שמנסה, וגם מצליח, להקפיד על מה שבצלחת ומה שבכוס, ובעיקר על מה שבאוויר הסובב אותך.

בתפריט: צ'יפס שקורץ להאסטון בלומנטל וסיגר דג ים, "כרוב יווני" וריזוטו פטריות, מחבת שרימפס ומטבוחה ליד שיפוד פפר סטייק, וגם בריוש בורגר. ברור.

אחד המקומות הוותיקים, והצנועים, על הרחוב, הוא לא בדיוק בר יין, אלא יותר בר ויין, כהגדרתו, ובעצם גם וגם.

בתפריט: פלטת גבינות וסלט פנצנלה, כרובית צלויה וסלט קיסר על בסיס ברוקולי, קולקציית פיצות לוהטת והרבה מאוד בקבוקים צוננים.

כעקרון מסעדת גריל ים תיכונית, בפועל מדורה מלאת גיצים ואנרגיה על אחת הפינות האסטרטגיות של הרחוב, עם אפיל סקסי והלך רוח מיוחד.

בתפריט: דג נא צרוב עם גחל וקרוקטים, סלט קולורבי ותפוחים ליד רולדת קבב, דג שלם מפורפר על הגריל ושיפוד זיטי שכבר חצב לעצמו מעמד של אגדה.

חגיגה אזורית שמחה בהובלת תומר אגאי, ובאזורית הכוונה היא לכל מה שנוגע בים התיכון למעשה.

בתפריט: צלוחיות צבעוניות עם לאבנה מעושנת, קונפי כרישה, סלט ביצים וחומוס, ניוקי חמאת לימון וקבב דגים, המבורגר ושיפוד אדום, קובנייה שזוכרת את סנטה קתרינה ופילה מוסר ים ברוטב בר בלאן.

שילוב אידיאלי של בר יין ופטיסרי הוליד שמיכה רחבה של אפשרויות מושחתות, מזיגות שמחות וחוזר חלילה.

בתפריט: פחזניות גוז'ר ממולאות, קממבר צלויה עם דבש וטימין, ברוסקטות וצלחת גבינות, קערה שהיא גם גראטן וגם מק אנד צ'יז, עוגיות חמאה וטארט קרם ברולה.

בעולם מתוקן, בר האוכל של דנה לי ברמן היה מותח שולחנות לסמטה בקאפרי או בסורנטו. בעולם המשופר שלנו, הוא כאן, ממש כאן.

בתפריט: ויטאלו טונאטו וברוקסטת ריקוטה, "פנצאנלה רומאנה" וסלט תמנון, לזניה מטוגנת וארנצ'יני, קנקני נגרוני ומגירת טירמיסו.

שנים ארוכות בלב הרחוב הפכו את גשן הכשרה ליעד אירועים וארוחות, עסקיות והתכנסויות. ובצדק.

בתפריט: פטה כבד וברוסקטת כבד אווז, קבב טלה ושיפוד אנטריקוט, וגם נתחי ענק על העצם דוגמת פריים ריב וטומהוק.

הבר המצוין במלון פבריק מבליט חזית עמומה יחסית, וחצר אחורית מפוארת. סדר עדיפויות ראוי בעינינו.

בתפריט: חלה רכה עם חמאת מיסו, סמאש ברוקולי, קריספי טופו עם PB & J וברוסקטת "ריבת בקר", שרימפ רול, "נאשוויל צ'יקן", סמאש בורגר וסמורס לקינוח.

בר היין פועל תחת הפורמט המצוין "שולחן לשבת, בקבוק לקחת", ועוטף הכול ברוח קז'ואלית מתבקשת, ומרעננת.

בתפריט: מזיגות שלא קופצות גבוה מעל מחירי החנות, צלוחיות קטנות שעובדות איתן, ואז שוב.

הסוד השמור ביותר, והגלוי ביותר, של הנחלה מצליח כבר שנים למגנט אנשים פנימה, להציע חצר עירונית מופלאה על אמת, ואוכל שמח שהולך איתה.

בתפריט: כבד קצוץ וסלט ירוק, פטריות צלויות וג'יבנה על הגריל, שפצל'ה תרד ולינגוויני לימון, פיש אנד צ'יפס וכריך הודו מעושן עם גבינת ברי.

בר שנולד ישירות לעל-זמניות, עם קשרים ישירים לביצ'יקלטה שליד, ושאיפה לחיים שפויים. הלוואי.

בתפריט: צלחות קטנות-גדולות עם פרושוטו, קרודו, זיתים וגבינות, קלמרי מטוגן ו"קוריאן צ'יקן", שיפודי קלמרי ופיצה אנשובי חריפה.

המקום של קבוצת WLYT הוא קצת בית קפה והרבה מזללה, קונדיטוריה של בוקר ובר יין לעת ערב, והכול הולך.

בתפריט: פיסות קטנות של אושר בדמות עוגה באסקית, מאפים פריכים, כריכים שרוצים קצת אחרת ומאריוצי כמובן.

מסעדה קטנה גדולה, צנועה ובטוחה בעצמה, שלא נזרקת על הרחוב ומקבלת אתכם בשמחה פנימה.

בתפריט: לפעמים סטייק פלמידה ולפעמים שיפוד טורו טונה, אבל תמיד פנקייק. תמיד-תמיד פנקייק.

קצת מרמים בגלל שהרחוב נגמר, אבל אי אפשר באמת לדלג מעל הפלא שהוא הוורמוטריה - בר ספרדי-ישראלי כמובן, אבל בעיקר מקום. מקום ממש.

בתפריט: ויטרינת פינ'צוס בדיוק כמו שם ליד צלוחית חמון ומנצ'גו, טורטיה אספניול עם בשר סרטנים והמבורגסה, צלחת חרס מבעבעת עם שרימפס וצ'ורוס לקינוח.

עדיין על המדרחוב, ערוך לכל תרחיש - קפה של בוקר ויין של שקיעה, הצהרות נטולות פוזה, מוזיקה שמדבררת את כל זה ומחירים ששואפים מטה.

בתפריט: כוסות טובות, בקבוקים טובים יותר, צלחות קטנות, פשוט וטעים.

מסיימים, ובכן, עם הנסיך של הנחלה. תרתי משמע, וחד-משמעית. מדרגות דרמטיות וכניסה סולידית, תצפית אסטרטגית ורוח גלובלית. כל השאר יסתדר מעצמו.

בתפריט: טוסט שרימפס ושניצל סלמון, קרוקט תירס ויקיטורי עוף, טרטר בורגר וכריך קורנדביף, מוס שקולד ופורטוקלופיתה.