שלוש יינניות נכנסות לבר

צוהרי שישי של אסקפיזם: שש נשות אופנה, מעצבות ויוצרות ושלוש יינניות, מלהטטות בין השולחנות המלאים ב'הגפן - חצר יין מקומי' ביפו. ענת אגמון עם יינות יקב טיוטא, ניצן סברסקי ויינות יקב אחת ודנה בני עם יינות יקב טוליפ החוגג 20 שנה להיווסדו. הכול מקומי, לפי רוח המקום המארח.

עם רוח ההתנדבות האזרחית המדהימה בתקופה קשה זו, קמו לעזרה הרבה יוזמות קטנות וגדולות בכל רחבי הארץ. אחת מהן פגשתי לאחרונה ב-הגפן - חצר יין מקומי' ביפו. מדובר בבר היין, הממוקם בחצר יפואית מקסימה, לא רחוק משוק הפשפשים. בר יין שמטרתו להנגיש את חומר הגלם המקומי, ולתת במה ליקבים מקומיים. בתפריט כ-100 יינות מקומיים, הרבה מהם מתוצרת יקבים קטנים, שאת רובם ניתן להזמין גם בכוסות. המטבח הוא עונתי מקומי, מנות קטנות, המבוססות על חומרי גלם מקומיים, המלוות בנעימות את היינות. עם פרוץ המלחמה, המקום נסגר והפעילות ההתנדבותית יצאה לדרך.

"יפו אזור יחסית בעייתי ובהתחלה אנשים פחדו להגיע. גם לא התאים לנו לפתוח בתקופה כזו" אמר לי יואב קרמפף, המנהל של חצר היין. "אז סגרנו והתגייסנו כולנו לבישולים. שלושה שבועות בישלנו לחיילים, עם עוד מסעדות של הקבוצה שלנו, הוצאנו כאלף מנות ביום מתרומות שאספנו מחקלאים שעובדים אתנו, הקמנו מערך רכבים כדי להגיע לעוטף, לשטחים וגם למפונים באזורנו. אחרי שלושה שבועות החלטנו לפתוח. הצוות היה עדיין בחל"ת ועבדתי לבד. בהתחלה מאוד אינטימי עבור אנשים שרצו לפרוק קצת עם חברים על כוס יין ובהמשך זה התרחב יותר".

"בה בעת" ממשיך יואב, "ערכנו אצלנו שני שווקים של חקלאים רבים מהדרום וגם של הרבה ייננים שקניתי מהם כמות יין גדולה למכירה בכוסות במהלך השוק, ומכירה של הבקבוקים במחיר נגיש בשווקים עצמם. כעשרה יקבים בכל שוק, בשיתוף עם 'אוטו יין' שמכרו את היינות הביתה. הבאנו מתנדבים שעזרו למכור את התוצרת, כעזרה לחקלאים, וכל ההכנסות של השווקים הגיעו אל החקלאים עצמם. אירוע נשות האופנה, היוצרות והיינניות היה כדי לקדם עוד משהו מקומי בהתאם לשפה של הגפן. ובהמשך יהיו עוד אירועים של יינות מקומיים, גם כאלה שלא יכולים כיום לארח אצלם ביקב".

לא קל למכור יין בימים אלו. חלק מהיקבים נמצאים באזורי העימות, וגם לאלה שלא יש לרוב כרמים באזורים שהגישה אליהם קשה או אסורה. המסעדות עדיין לא מתפקדות כרגיל ורוכשות פחות יין, וברשתות השיווק קונים את היינות העממיים יותר, כי מי יכול היום לטעום ולדסקס על יינות יוקרתיים מיקבי בוטיק? אם כי ברמה האישית, אני אמנם מאלה ששותים הרבה פחות בתקופה זו, ולכן אם כבר אפתח בקבוק יין, הוא יהיה מהטובים ביותר, כי החיים בישראל מלמדים שלא כדאי לדחות דברים יותר מדי.

כבת למשפחה חקלאית ניצן אהבה מילדות את הטבע ואת עבודת האדמה. תשוקתה ליין בכלל, וליין לבן בפרט, הובילו אותה לצאת ללימודים ולעבודה באיטליה, בספרד ובדרום אפריקה, שם הוצעה לה גם משרת ייננית אטרקטיבית. אך ניצן העדיפה לחזור לארץ ולגדל את ילדיה פה. כיום ניצן מסייעת ליקבים אחרים כייננית מייעצת תוך כדי שהיא מפתחת את 'אחת'.

אחת, רוסאן ויונייה 2021: יין הרמוני, מאוזן, מורכב ועמוק, עם ניחוחות אגסים ירקרקים, שקדים טריים ומינרליות קלילה.

האהבה ליין החלה אצל דנה כבר בבית הוריה חובבי היין. דנה, שלמדה ועבדה בתחילת דרכה הנדסה ביו-רפואית הבינה שהעבודה במשרד לא מתאימה לה, שהיא מוקסמת מהשילוב בין האומנות שביצירת היין למדע. לאחר לימודי יין באיטליה ועבודה בחו"ל חזרה לארץ, עבדה תקופה ביקב אמפורה והצטרפה לצוות של יקב ננה. לאחרונה עברה לעבוד ביקב טוליפ. היינות הנוכחיים עדיין לא שלה, אך במכלים יש התחלות מסקרנות מעשה ידיה.

טוליפ, סוביניון בלאן 2022: יין מרענן וכיפי, בעל ארומות אופייניות של דשא קצוץ, אשכוליות וליים, וטעמי הדרים ופסיפולרה עם נגיעה עשבונית.

ענת אגמון, מבעלות העיתון 'גלובס' ושותפה במיזם היין 'צ'ירס', התאהבה בנושא היין והכורמות בשנים האחרונות והחלה ללמוד ולייצר יין ביקב שורק. אין לענת כרמים משלה. היא קונה ענבים מכרמים שהיא מעריכה ,אך המשכיות קנייתם אינה מובטחת, ולכן היא קוראת ליינות שלה "יינות חד פעמיים". זו גם הסיבה לכך שהיא קוראת למותג שלנה בשם 'טיוטא'.

טיוטא קריניאן 2020: אחד הזנים היותר 'ישראליים' והיין הראשון של ענת. קריניאן אלגנטי ורענן, קטיפתי ומהנה מאוד, עם ניחוחות פרי אדום מלא חיים משולבים בהדריות ועשבוניות מקסימה. יין נהדר.

טיוטא קברנה פרנק 2021: יין אלגנטי, מעודן ומשמח, המשלב פרי אדום רענן עם הירקרקות האופיינית לזן, פלפל ירוק ודובדבנים אדומים.