"נשכחנו מהמדינה". יקבי הצפון מגיעים ליריד היין של ראש פינה

הנוף של ראש פינה תמיד נראה כמו גלויה, אבל השנה הגלויה הזו רוויה בריח של אבק שריפה, מתח באוויר, ושקט מתוח. ובכל זאת, בין הדי הפיצוצים להתרעות, הגליל מסרב לשתוק.

ב-18 ביוני סמטאות האבן העתיקות של המושבה יתמלאו בצלילי כוסות משיקות, ניחוחות של יין ותקווה. יריד היין של ראש פינה יוצא לדרך, והשנה הוא לא סתם חגיגה של אלכוהול משובח, הוא אקט של יצירה, עמידה איתנה וניצחון הרוח.

זהו סיפורם של יקבים ומזקקות שנלחמים על הבית, על העסק ועל השפיות, ומזמינים את הציבור להגיע, לתמוך, ולטעום את מה שהאדמה הזו יודעת לתת, גם תחת אש. יצאנו לפגוש את האנשים שממשיכים להתסיס, לזקק ולמזוג, גם כשהאדמה תחתם רועדת.

עבור יצרני המשקאות בצפון, החודשים האחרונים היו רכבת הרים של חרדה קיומית וקשיים כלכליים עצומים, אבל גם של סולידריות אנושית מרגשת שאין שנייה לה.

"אם אנחנו לא נדאג לעצמנו, אף אחד לא ידאג לנו." המשפט הזה, בווריאציות שונות, הפך למנטרה של תושבי ובעלי העסקים בצפון בשנה האחרונה.

בזמן שהמדינה מבוססת במנגנונים איטיים ובהבטחות על הנייר, יצרני היין והתזקיקים של הגליל והגולן מצאו את חבל ההצלה שלהם במקום אחר לחלוטין: בעם ישראל.

יריד היין הקרוב בראש פינה הוא ההוכחה החיה לכך. רגע לפני שהיריד פותח את שעריו ומביא אתו ניחוח של נורמליות הכרחית, ישבנו לשיחה כואבת, חשופה ומלאת תקווה עם האנשים שהופכים את הקושי המקומי ליין משובח.

"תקופה לא קלה עוברת על היקבים" אומר רמי נעמן מיקב נעמן שברמות נפתלי. "מעט מאוד אנשים מגיעים לצפון ומרכזי המבקרים רוב הזמן ריקים."

"אנחנו כל הזמן בחיפושים אחר מה אפשר לעשות אחרת. יריד ראש פינה הוא בהחלט פתיחת חלון, גם להזכיר אותנו לאנשים וגם למכור יין. אנחנו כל הזמן ממציאים את עצמנו מחדש."

"במהלך התקופה פיתחנו את החנות האינטרנטית, מנסים לעשות עסקים ברשתות החברתיות, מוציאים מארזים ופותחים מכירות בשכונות. המדינה לא לצידנו בעניין הזה, אפילו את מתווה הביטחון שהובטח מתחילת המלחמה לא קיבלנו."

"יחידות האירוח סגורות ואיתם מרכז המבקרים, ואנחנו עדיין ממשיכים לשלם ארנונה על העסקים. מפעם לפעם יקבים מהמרכז מאמצים אותנו, אבל גם הנכונות של האנשים פוחתת עם הזמן וכל אחד שומר על הארנק שלו היום".

"למרות התחושה שאין אוויר אנחנו משתדלים לשמור על אופטימיות ולהפיץ את היינות החדשים, שכולם יהיו גם בפסטיבל" ממשיך רמי.

"היקב שלנו משיק שלישיית יינות שנקראים: 'שלישייה של תקווה' וביניהם גם יין שנקרא 'השבת השחורה'. היינות שלנו תמיד נקראים על שם הרכבים מוזיקליים, ופה יש דו משמעות, מוזיקה וזיכרון. יינות שנקטפו תחת אש ונעשו בתנאים ללא תנאים, אבל הצלחנו לעשותם."

יש לנו באמת קהל נפלא, אבל יותר ויותר קשה להוציא אותו מהבית ולהביא אותו לגליל ולהזכיר לו שיש חיים. אנחנו רואים בזה שליחות וגם פרנסתנו על זה".

"אנחנו לא מהמתלוננים ולא רוצים להיראות מסכנים" אומרת בילי הרוני מבעלי יקב דלתון, "אך מאז המלחמה כמות המבקרים ירדה. זה התחיל להתעורר בחודשים האחרונים, אבל לא באותם מספרים כמו בימים שלפני."

"אנשים פוחדים להישאר לישון בצפון אז גם הצימרים ריקים. יש פה אזעקות ללא הפסקה, אבל כל התקופה לא סגרנו והמקום פתוח. נזק נוסף, לפני כשנתיים כרם פינו גרי, זן לא שכיח בארץ, כמעט 60 דונם במשגב עם, נשרף כליל. ייקח כמה שנים לשקם את הכרם ואנחנו עובדים על זה."

"מבחינת מכירות ביקב הייתה ירידה כמובן, אבל בחנויות, במסעדות ובברי היין מאוד מפרגנים לנו ויש שם עליה. הפירגון מגיע מהעם" מספרת בילי.

ומהמדינה? "אפילו לא נתחיל לדבר על זה. אנחנו בסרט הזה כל כך הרבה שנים, נשכחנו מהמדינה. זו לא המלחמה או המבצע הראשונים, ועם השנים למדנו לסמוך אך ורק על עצמנו, לא מחכים כבר לתמיכה ועזרה מהמדינה, סומכים על עצמנו ועל כל הספקים שעובדים איתנו".

אולגר היא מזקקה שפועלת בקיבוץ מלכיה ומייצרים בה אלכוהול מפירות העונה של הגליל והגולן. "אנחנו לא מייצרים כמו שהיה לפני המלחמה." מספרת הבעלים אולגה רודשבסקי.

"בשנת 2023 לא יכולנו לייצר בכלל. יכולנו רק לבקבק ולתת מענה לירידים. המלאי עומד להיגמר ועוד מעט לא יהיה מה למכור. כרגע זו העונה של פירות היער והמשמשים, ובאוגוסט עד דצמבר פירות יותר כבדים, שזיפים, אגסים, רימונים."

"כיום אין באפשרותנו להגיע עם הפירות למפעל ולטפל בתסיסה. בשביל התסיסה חייבים להיות במפעל כל יום, ובמצב הנוכחי של ירי וכטב"מים ללא הפסקה אין ביכולתנו להגיע למפעל."

"יש גם חקלאים שאומרים השדה שלנו פתוח אנחנו לא יכולים לקטוף את הפרי, אתם יכולים להיכנס חופשי, אבל גם אנחנו לא רוצים להסתכן בשטח."

"מהמדינה לא קיבלתי עדיין את הפיצויים של המלחמה הקודמת" היא ממשיכה. "אין למדינה כנראה כסף לעסקים קטנים שלא מקבלים כלום. כיום גם אין לקוחות שמגיעים, המקום היחידי שנותר הם הירידים, שגם שם זה בתשלום, אבל חלק מהם גם ביטלו בגלל המצב."

אז נשארו לנו הירידים הקרובים למרכז. במצב הזה אני לא יכולה לכסות את ההוצאות מהמיסים וגם לדאוג לפרנסת הבית. בדרך כלל יש הזמנות גדולות בפסח שמכסות את ההוצאות של רוב השנה, אבל בפסח הזה ביטלו הכול."

"אנחנו יושבים וחושבים איך בכלל לסגור את ההוצאות. את פסטיבל היין של ראש פינה אנחנו מאוד אוהבים, בתקווה שלא יהיו אזעקות וטילים מלבנון ולא יסגרו גם אותו. הפסטיבל הוא כיף ומוסיף שמחה לחיים, שחסרה לנו מאוד עכשיו."

ביום חמישי, 18/6/26, יתמלא מגרש הכדורגל של ראש פינה בנבחרת החלומות של היין והקולינריה הצפונית, עם פתיחת השערים לפסטיבל היין ה-13 של המושבה.

השנה יציג הפסטיבל שלל חידושים, שיתופי פעולה קולינריים ייחודיים שנרקמו במיוחד עבור האירוע, ואירועי המשך לאורך סוף השבוע.

בפסטיבל יציגו מעל 30 יקבי בוטיק ומזקקות איכות שיביאו עימם את מיטב הטרואר הצפוני. פודטראקס יארחו שפים גליליים, להקת רוקוויל ו- DJ מקומית, ישמחו את הבאים עם מוזיקה טובה, ואמנים גליליים יציגו את היצירות שלהם במתחם תערכה מיוחד.

בין היקבים המציגים: פלדשטיין, כישור, תל שיפון, נעמן, הרי גליל, לוריא, רקאנטי, אור הגנוז, דלתון, ויקבים שיציגו לראשונה כמו: יקב פלך, יקב תל רומן, ויקב בוצר ועוד, לצידם מזקקות ייחודיות כמו: מזקקת באסל, מזקקת Kawar, מזקקת אולגר ועוד.

השנה יינתן דגש מיוחד לקולינריה הגלילית, במסגרתו שפים מובילים מהצפון יחברו לעגלות האוכל המקומיות (פודטראקס) עם מנות מיוחדות שיוגשו בפסטיבל.

השף יוסי אלעד (פאפי) יתארח בפודטראק של 'לפיצ'לה' ממרום גולן, השף יוסי הייב ממסעדת רוז' (מלון פרא), יחבור לפודטראק 'קונפאפא'.

'ג'ולאן', הבייקרי מקיבוץ דפנה יתארח בבית הקפה של 4coffee מקרית שמונה, 'גבינאז'' הגבינות מחוות רום יחברו לפודטראק של 'פתפותים' ועוד.

בואו לתמוך ביצרני הצפון, לטעום את הסיפורים שמאחורי הבקבוקים וליהנות מחוויה גלילית אמיתית.

איפה:
מגרש הכדורגל, כניסה צפונית, ראש פינה

מתי:
יום חמישי 18.6.26, בין השעות: 18.00-00.00

המחיר:
150 שקלים (הנחה לתושבי ראש פינה והגליל), כולל כוס יין, וטעימות חופשיות לאורך הערב.

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים, כאן