הררי המידע של מבצע חרבות ברזל בלתי ניתנים לעיבוד והכלה, וגם אנשים שבאמת עובדים בזה מתקשים לברור את הסיסמאות, הסלוגנים והממים, שלא לדבר על הציוצים וסרטונים, ובוודאי שלא לדבר על הפייק. ובכל זאת, איכשהו, פתאום אנחנו עוסקים באבטיח.
רגעי האימה של אור יוסף | עוגיות ההצלה של רחל מאופקים | איזה אוכל מנחם את הישראלים עכשיו? | כשאייל שני ביקש לסייע ליולדות בעזה | גם במבה, גם מים: פיקוד העורף הלחיץ את ישראל | כן, על מדים: גם אסף גרניט גויס למילואים | מה יש בתוך מנת קרב של חיילי צה"ל? | הכוכבת שנכנסה לראשונה לממ"ד | "בני ז***ת, יש מישהו בבית?": קלארו חוזרת עם דמעות בעיניים
אימוג'י הפרי האדום-ירוק (וללא רק האימוג'י, כי אם גם הפרי עצמו כמובן) החל להופיע ברשתות החברתיות ימים ספורים בלבד לאחר מתקפת הטרור הקטלנית של חמאס על יישובי עוטף עזה, והפך באופן כמעט מיידי לסמל הקריאה להפסקת אש, ולמעשה לסמל המפגינים בעד עצירת ישראל.
כעת, לאחר שימוש שעשתה בו תנועת "Jewish Voice for Peace", הוא נצפה בפרופילי אינסטגרם וטוויטר (X), בכרזות ובמכתבים התומכים בעצירת צה"ל, ומנוכס טוטאלית כחלק מהותי מהמטבח הפלסטיני ההיסטורי. כן, חזרנו בעל כורחינו לימים היפים ההם שבהם ח"כ אחמד טיבי הצליח לעצבן פה אנשים על פתיתים. זוכרים? זה קרה לפני חודש וחצי בקושי.
"רצח חפים מפשע, ישראלים או פלסטינים, כואב לי באותה מידה" | מגן דוד גדול, לב ענק: עידן חבסוב לא עוצר בחלות | חרם ערבי על החומוסיה המפורסמת?! הישראלים הגיבו, בגדול | "אם מישהו יפגע בילדים שלי, אני פאקינג אהרוג אותו" | ב-1973 העוגיות האלה הצילו את ישראל. עכשיו הן חוזרות
וכך, כתבה רחבה במגזין האוכל הנחשב "Bon Appetit" ניסתה לתת סימנים באבטיח, ולנסות לפתוח אותו לפלחים בלי לעלות על מוקש. התוצאה מורכבת.
במהלך מלחמת ששת הימים, אסרה ישראל הצגה של דגל פלסטין (אז דגל אש"ף) בתחומה, והאיסור הזה נמשך עד הסכמי אוסלו ב-1993, עת הפך לדגל הרשמי של הרשות הפלסטינית. יותר משלושה עשורים בין התאריכים הללו הפכו את האבטיח - על קליפתו הירוקה, תוכו האדום וגרעיניו השחורים - לסמל המחאה הפלסטיני, ומפגינים רבים תועדו בגדה ובעזה כשהם נושאים פלחי פרי במקום הדגל.
בעתיד הוא יהיה בטופ של ישראל. בינתיים הוא "בצפון הרחוק" | ממשיכים לנגן, גם על הטיטאניק: TYO לא עוצרת | "יש לי בן שם בעזה, על מה בדיוק הוא נלחם?" | גל גולן כבר הפסיד שעה לשעון חורף. הוא לא מוכן להפסיד גם לטילים
כיום, מתאר המגזין בדיוק מרשים למדי, ישראל אמנם אינה אוסרת על הצגת הדגל, אך מנהיגיה, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מתנגדים בכל תוקף להופעתו, והאחרון אף כינה אותו "איום על הסדר הציבורי וסממן תמיכה בטרור". הסטטוס הזה עדיין מוביל, אם כך, לסמליות האבטיח כתחליף לדגל עצמו.
האבטיח גדל במזרח התיכון במשך מאות שנים, ולמרות שמקורותיו ההיסטוריים מעט עמומים, נוטים ללכת בעקבותיהם עד צפון אפריקה, בואכה סודן.
מתכונים נפוצים רבים עושים שימוש בפרי באזור הלבנט, וגירסאות שונות של סלט אבטיח מתועדות במצרים וביוון, כמו גם במטבח הפלסטיני.
אחת המנות הפופולריות בדרום עזה, הוסבר בכתבה, נקראת "Fatet Ajer" או "Qursa" וכוללת תבשיל של אבטיח בוסר, חצילים, פלפלים ועגבניות שיורד מהאש היישר ללחם משוח בשמן זית. "זה מעין באבא גנוש סמיך יותר, עם קיק חריף", תיאר דניאל אסטרין, כתב NPR שביקר בעבר בעזה, "ועם העסיסיות המוכרת של הפרי".
האימוג'י, שהוסף למקלדות הגלובליות ב-2015, נכנס באצבעות זקופות לתוך המחלוקת. זמן קצר לאחר השקתו, הוא הופיע בפוסטים על התרבות הפלסטינית, על ספורטאיה ועל הפוליטיקה שלה. הוא צבר תאוצה ומעמד במהלך סבבי הלחימה הרבים באזור עזה, והתקבע כסימבול פלסטיני פופולרי, המאפשר למשתמשים ברשתות החברתיות לעקוף צנזורה או חסמים מילוליים שמונעים על ידי אלגוריתם מסוים - בדומה לשיח שהתפתח בעל כורחו סביב נושאים להט"ביים, כדוגמה.
לפני כשנה, נכנס האבטיח לשדה המוקשים הקטלני גם כן של מלחמת רוסיה ואוקראינה, וסיפק בסיס מוצק למדי לעקיצות כלפי ולדימיר פוטין, כמו גם לניסיונותיו של וולודימיר זלנסקי להעלאת המורל בארצו.
בדומה למלחמה המתרחשת כעת בישראל, גם שם התערבבו מסורות חקלאיות ותרבותיות עם שאיפות אלימות וניכוס אלים לא פחות, וכולן זלגו בסופו של דבר לרשת, במעין ניסיון ללוחמה פסיכולוגית וכיבוש שטח, מקשה אחר מקשה.