אשכול הזהב 2022: תוצאות האמת

איך בוחרים יין למסעדות? מה הסיפור של היינות הטבעיים? הטובים שבאנשי היין ניסו לענות על השאלות הללו במסגרת כנס 'אשכול הזהב'. מירה איתן סיכמה והביאה את התוצאות

מירה איתן
19/06/2022

זו השנה ה-20 לכנס 'אשכול הזהב', בהפקת סטודיו בן עמי, ובו מתפרסמות תוצאות התחרות השנתית של יינות ישראל. השנה נשלחו לתחרות 271 יינות שנבדקו על פני שלושה ימים על ידי צוות שכלל 29 שופטים. הטקס, שנערך במעמד שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, עודד פורר, כלל הענקת פרס הוקרה לכורם המצטיין, שני פאנלים מקצועיים וטקס חלוקת הפרסים ליינות המצטיינים.

כנס 'אשכול הזהב' 2022(צילום: דייויד סילברמן)

הכורם המצטיין

פרס אשכול הזהב לכורם המצטיין ניתן השנה לכורם מאזור הנגב, ערן רז מכרם ננה. ערן, המוכר בכינויו 'ננה', נטע את חלקת הכרם הראשונה בנגב בשנת 2007 וכיום הכרם מתפרס על פני 100 דונם. ערן, שלו ניסיון של 24 שנים באזורי יין שונים, מטפל היום ב-160 דונם גפני יין ומגשים את חזונו בנגב באזור מצפה רמון.

בין היתר הוא חוקר ולומד את תנאי השטח ומפתח שיטות גידול המתאימות לאתגרים עימם הוא מתמודד בתנאים המדבריים. הוא מגדל מגוון רחב של זנים בכרם ננה: שרדונה, שנין בלאן, ויונייה, סירה, פטיט סירה, גרנאש וקברנה סוביניון, ובכרם הרוחות, בו נטע השנה ענבי קולומבאר, פטי ורדו, ברברה, מלבק, סמיון וקברנה פרנק.

עוד בוואלה!

יין אדום בשיא החום? בשמחה!

לכתבה המלאה
במרכז התמונה, ערן רז (ננה), הכורם המצטיין(צילום: דייויד סילברמן)

פאנל ראשון: איך בוחרים יין למסעדה

בפאנל הראשון בהנחיית אשת היין ו-השזרה, טל טאובר גוטסדינר, השתתפו הסומליירים שירה צידון ממלון נורמן, לי הופמן אגיב, פיית יין ושותפה ב- Wine Fairy Experience בבר יין 'הגפן' ביפו, ג'סי בודק, סומלייה קבוצת נואר, מסעדת מנארה, מייזון קייזר, וצור לסטר מנהל תחום היין בקבוצת טאיזו. לשאלה איך בוחרים יינות למסעדה הגיעה התשובה המוסכמת על כל אנשי הפאנל "קודם כל שיהיה טעים". ואז הודגשה חשיבות החיפוש אחר ייחודיות, בזנים, בסגנון שונה או מגניב, טרנדי או חדש וחשיבותו של הסיפור מאחורי היין.

האם חשוב להכניס יותר יינות ישראליים לתפריטים? האם לא חוטאים למטרה כשאין יינות מקומיים כמו ברוב המקומות בחו"ל? צור לסטר ענה כי למען תמיכה בתעשייה המקומית עורכים במסעדות שונות פרויקטים, ערבי יין וטעימות שפותחים לאנשים את הרצון להכיר ולטעום יינות שמוגשים על ידי הייננים עצמם.

האם יש משמעות לאזוריות בארץ? יש חשיבות לדיבור על אזוריות, אך עדיין קשה לדבר על זה כי קשה לזהות עדיין אזוריות ביינות הישראליים. בעולם הגדול זה עוזר יותר כי הנושא הזה מקנה בטחון ברצון להציג את היין הישראלי בחוץ. היום החלוקה לאזורים מודגשת ומורגשת יותר. שירה צידון חושבת שאנחנו בכיוון הנכון, אך עדיין לא לגמרי שם.

תומך בתעשייה המקומית. צור לסטר, קבוצת טאיזו(צילום: דייויד סילברמן)

מה עם המחיר הגבוה של היינות המקומיים? שירה צידון אומרת כי קשה להתחרות ביינות היבוא. קשה להוריד מחירים ליקבים קטנים. יש פה לעתים מאבק מול בעלי המקום מתוך רצון שלנו להכיר את היין לקהל, אך זה לא קל. הדרך להגיע אל היינות הישראליים צריכה להיות על ידי ייצור תוכן, כמו ערבי יינן לדוגמא.

ג'סי בודק מציע ליצרנים הקטנים והפחות מוכרים לייצר בקבוק שייראה יפה ולעבוד על ייחודיות ויציבות ביינות. צור לסטר מדגיש כי פרט לייצור יין טוב צריך להבין שהמסעדה היא עסק משומן של אנשים רבים שעובדים וחייבים להתחייב לחוקי המקום, אספקה שוטפת בזמן הנכון ועמידה בתנאים. צור ושירה מסבירים כי מחירי היין מגלמים בתוכם את כל התוספות במסעדה, צוות, כוסות, ועלויות נוספות. לכן המחיר לעתים יקר יותר.

ומה עם המחיר הגבוה של דמי החליצה? צור אומר כי במסעדות עובדים מאוד קשה על תפריטי היין ולכן דמי החליצה גבוהים. אם מביאים יין למקום צריך להביא יין שבאמת חשוב לאדם ולא סתם יין פשוט בשל הצורך הכספי, ואז לא תמיד מחייבים אפילו בדמי החליצה.

שירה צידון: "קשה להתחרות ביינות הייבוא"(צילום: דייויד סילברמן)

פאנל שני: היינות ה'טבעיים והשפעתם על היינות המסורתית

הנחה את הפאנל איש היין יוסי בוזנח. בפאנל השתתפו הייננים גיא אשל מיקב דלתון, גבי סדן מיקב כרם שבו, אוליבייה פרתי מיקב טפרברג, יוסי יודפת מיקב עבייה ואסף מרגלית מיקב מרגלית.

המנחה שאל על אותנטיות ביין וחיפוש אחר זהות. ברור לכל כי יותר קל למכור סיפור מאשר יין, האם יין הוא מעין גימיק שיווקי? פה הגיעה תהייה בין רוב הייננים בשאלה מה זה אותנטי. יוסי יודפת טען כי היין צריך קודם כל להיות טעים, ואחר כך, לכל יינן יש את הדרך שלו, אחרת זה לא היה שלו, כל אחד מייצר יין לפי מה שהביא מהבית. אסף מרגלית הדגיש כי כשמסתכלים על אותנטיות מסתכלים על האדם, הכרם או המוצר הסופי, אך הודה כי יש לו בנושא יותר שאלות מתשובות.

יוסי בוזנח. שאל על אותנטיות וזהות(צילום: דייויד סילברמן)

גיא אשל נשאל מה קורה עם השיקולים ביקב גדול, האם אפשר לשמור על ייחודיות וזהות? אותנטיות זה סובייקטיבי. דרך אחת להשתמש בענבים מאותו אזור. חשוב שהיין יהיה טעים וגם לייצר יין עם משהו שמייחד אותו. מבחינתו אלה הם חומרי הגלם.

אוליביה פרתי טען כי כדי לקבוע אותנטיות צריך להתחשב גם בפן של הכרם וגם בזה של היקב. ביקב יש הפרדה בין הסדרות הפשוטות לרשתות השיווק, בהן מחפשים ביחוד יציבות ללקוח החוזר לבין הסדרות הגבוהות, בהן מתעקשים למצוא את מאפייני הזן ביין המגיעים מהכרמים.

גבי סדן תוהה אם יש בכלל איזה שהוא מודל המייצר אותנטיות. אצלו זה מתקשר לבניית מקום. לדעתו המקום והעבודה בכרם צריכים לשקף את העניין, את טיפוסיות הזן. צריך לנסות למצוא מכנה משותף בין היינות, שמגיע עם הענבים המסוימים מהכרם האישי. "זה רגע שבו אני מבין שקרה משהו אותנטי".

אסף מרגלית חושב שאולי בסופו של דבר האותנטיות זה האדם שמייצר את היין. לדעתו האדם חשוב מאוד והעשייה המיוחדת של כל אחד שונה. יש כמובן משמעות גם לכרם.

יוסי יודפת (יקב עביה) וגיא אשל (יקב דלתון), מחפשים אותנטיות(צילום: דייויד סילברמן)

מהי עשייה אותנטית? יוסי יודפת אומר כי בכרם הוא היה רוצה לראות מאפיינים ייחודיים באופן מובהק שישקפו את המקום. "גם העשייה שלי שונה. אני משתדל לא להתערב בייצור, חשוב לי לקבל את הענבים הנכונים ולהוציא את פוטנציאל הכרם, וזאת על ידי שמרי בר ועשייה טבעית".

איך כל זה מגיע ליין? גיא אשל גורס כי האותנטיות יוצאת גם מהכוונה של האדם ולא רק מהכרם. "וזה מה שמרגש. מה שמייחד אותנו זה לחקור לשאול ולחפש את האותנטיות".

אם נחזור לשנת 1850 כשלא הייתה בקרה בכלל ביין האם היינות היו אז טובים יותר? גבי סדן אומר שבקרה היא דבר מצוין, אבל צריך להשתמש בה בתבונה ובסבלנות. לא להתערב מהר מדי, כי לפעמים הדברים מסתדרים לבד ללא התערבות מיותרת.

רשימת הזוכים בתחרות אשכול הזהב

סוביניון בלאן:
1. סוביניון בלאן, אדמה, תבור 2021
2. סוביניון בלאן, SBL, ירושלים 2021
3. סוביניון בלאן, בטא, ברקן 2020

שרדונה - עד 80 שקלים:
1. שרדונה, וינארדס, כרמל 2021
1. שרדונה, טחנת הרוח, ירושלים 2021
2. שרדונה, שילה 2021
3. שרדונה, ספשל רזרב, ברקן 2019

שרדונה - מעל 80 שקלים:
1. שרדונה, רזרב, בזלת הגולן 2018
2. שרדונה, צוקים, בנימינה 2021
3. שרדונה, כרם אדמון, כרמל 2017

יקבי כרמל, שרדונה, כרם אדמון(צילום: יח"צ)

זני אלזס:
1. ריזלינג, בטא, ברקן 2021
2. ריזלינג, קאיומי, כרמל 2017
3. פינו גרי, אסטייט, דלתון 2021

זנים לבנים נוספים:
1. שנין בלאן, מדבר 2021
2. סמיון, שירן 2020
3. ויונייה, רזרב, בנימינה 2021

ממסכים לבנים - עד 90 שקלים:
1. ויניארדס, כרמל 2021
2. מדיטרניאן 2 Vats, כרמל 2021
3. Eco לבן, תבור 2020
3. עלמה לבן, דלתון 2021

ממסכים לבנים - מעל 90 שקלים:
1. רוסאן מרסאן, צוקים, בנימינה 2021
2. DvsG, 5 אבנים 2021
3. סמיון - סוביניון בלאן, מדבר 2021

רוזה - עד 80 שקלים:
1. פרימיום רוזה, ירושלים 2021
2. רוזה ברברה, אדמה, תבור 2021
3. רוזה, אסטייט, דלתון 2021

רוזה - מעל 80 שקלים:
1. Eco רוזה, תבור 2021
2. רוזה, תל שיפון 2021
3. רוזה, יקב 70 2021

סדרת 'צוקים' של יקב בנימינה(צילום: יח"צ)

יינות אדומים

בלנד - עד 90 שקלים:
1. עלמה Deep Red, דלתון 2019
2. בלנד GSM, סריג 2020
3. עלמה Red, דלתון 2019
3. ליריקה GSM, היוצר 2018

בלנד - 140-90 שקלים:
1. יהלום, בנימינה 2019
2. סינגל'ס בלנד, רקנאטי 2019
3. DvsG, 5 אבנים 2020
3. מאגמה, בזלת הגולן 2018

בלנד - מעל 140 שקלים:
1. מאונטן פיק, טורא 2018
2. קברנה - סירה, מדבר 2020
3. ויניארד צ'ויס 32/35, עמק האלה 2017

בנימינה, אבני חושן, יהלום(צילום: יח"צ)

קברנה סוביניון - עד 100 שקלים:
1. קברנה סוביניון, רזרב, בנימינה 2019
2. קברנה סוביניון, טחנת הרוח, ירושלים 2018
3. קברנה סוביניון, רכסים, סגל 2019

קברנה סוביניון - 150-100 שקלים:
1. קברנה סוביניון, רזרב, דלתון 2018
2. קברנה סוביניון, סוד, שילה 2019
2. קברנה סוביניון, אלטיטיוד 720, ברקן 2018
3. קברנה סוביניון, סינגל ויניארד, טחנת הרוח, ירושלים 2018

קברנה סוביניון - מעל 150 שקלים:
1. קברנה סוביניון, גופנה, גבעות 2019
2. קברנה סוביניון, ללא סינון, סגל 2018
3. קברנה סוביניון, Auteur, היוצר 2018

מרלו - עד 90 שקלים:
1. מרלו, ספיישל רזרב, ברקן 2019
2. מרלו, שור, שילה 2020
3. מרלו, פרי רן, סגל 2019

מרלו - מעל 90 שקלים:
1. מרלו, גבעות 2020
2. מרלו, מאונטן הייטס, טורא 2019
3. מרלו, אסנס, טפרברג 2018

סירה עד 110 שקלים:
1. שירז, אסטייט רזרב, מוני 2020
2. סירה, אודם, בנימינה 2019
3. סירה, אשכולות שלמים, סגל 2018

סירה מעל 110 שקלים:
1. סירה, רזרב, רקנאטי 2018
2. שירז, מאונטן הייטס, טורא 2018
3. סירה, סינגל ויניארדס, כרם עין זיתים, כרמל 2019

יקב סגל, אשכולות שלמים, סירה(צילום: יח"צ)

קברנה פרנק:
1. קברנה פרנק, דור 5, 1848 2019
2. קברנה פרנק, גופנה, גבעות 2020
2. אביהו, מוניץ 2020
3. קברנה פרנק, כרם מירב, תום 2019

מרסלן:
1. מרסלן, ספשל רזרב, גלאי 2018
2. שקד, מוניץ 2020
3. מרסלן, רזרב, בנימינה 2019

פטי ורדו:
1. פטי ורדו, לגאסי, טפרברג 2018
2. פטי ורדו גופנה, גבעות 2019
3. פטי ורדו, נחל, מוני 2020

טפרברג, לגאסי, פטי ורדו(צילום: יח"צ)

פטיט סירה:
1. פטיט סירה, סוד, שילה 2019
2. פטיט סירה, לגאסי, טפרברג 2018
2. פטיט סירה, טחנת הרוח, סינגל וינארד, ירושלים 2018
3. פטיט סירה, סינגל וינארדס, כרם גוברין, כרמל 2019

אדומים נוספים:
1. ברברה, שור, שילה 2020
2. פינוטאז', חיטים 2018
3. פינו נואר, אשכולות שלמים, סגל 2018

זני ים תיכון:
1. קריניאן גפנים בוגרות, שירן 2019
2. קריניאן, סינגל ויניארדס, כרם ואדי מילק, כרמל 2019
3. גרנאשה טינטוררה (אליקנטה), צוקים, בנימינה 2020

מתיישנים (2010-2014):
1. קאסה - נגב, גלאי 2014
2. קברנה סוביניון, סוד, שילה 2013
3. לימיטד אדישן, כרמל 2014

יקבי בוטיק קטנים - עד 12,000 בק' בשנה:

בלנד חופשי - יקב בוטיק קטן:
1. גראנד גסקון 2020
2. חותם, 48, גיזו 2020
3. גראן רזרב, קדמא 2017

זני בורדו - יקב בוטיק קטן:
1. שקמה, מוניץ 2020
2. קאסה - נגב, גלאי 2018
3. קברנה סוביניון, ברניקי 2

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully