יקב הלביאים: מישהו כאן יודע מה הוא עושה

הכירו את 'הלביאים', יקב שנמצא באמצע העיר חדרה שרובינו מכירים בעיקר בגלל שלושה דברים: תחנת הכוח, בי"ח הלל יפה ו-'סמי בכיכר', המסעדה שלא נס ליחה והייתה פעם סמל הכניסה לעיר.

את שובל לביא בן ה-37, יינן יקב הלביאים, פגשתי בביתו בחדרה כשמספר שאלות הטרידו את מוחי: תהיה או לא תהיה תקיפה באיראן? האם הכנסתי הכול לתיק החירום? ולמה למען השם ווייז שוב מראה לי שאני בביירות? השאלות הללו ליוו את מה שהפך באופן הזוי לנסיעה אל "גבולה הצפוני" של ישראל כיום, למפגש מרתק עם יינן בתחילת דרכו.

עשיית יין והקמת יקב היו חלום מבחינתו, מאז שהחל להתנסות בטעימות יין כנער. אבל היו אלו שני קרובי משפחה, אגרונומים במקצועם שנטעו בו אהבה לחקלאות. יין הוא בשביל שובל נקודת חיבור בין עולמות שהוא אוהב: קרקע, חקלאות ויין.

שובל הוא בוגר תואר ראשון בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ותואר שני בייצור יין וגידול כרם בפקולטה לחקלאות. במקצועו הוא מדריך חקלאי בחברה העוסקת בהדרכת סטודנטים לחקלאות מאפריקה ואסיה.

כשאביו הלך לעולמו בגיל צעיר יחסית, הבין שובל את מה שרבים מפספסים: החלומות שלו לייצר יין לא יגשימו את עצמם.

לפני שלוש שנים הוא רכש ציוד, מצא מספר מקורות לענבים וייצר 1,200 בקבוקי יין. היום, המחשבות נודדות הלאה ולפני שנה הוא נטע כרם בגישה ביודינאמית במושב ניר יפה שבחבל תענך, בין מגידו לעין חרוד.

בכרם ניטעו ארבעה זני ענבים: שנין בלאן, קריניאן, גרנאש נואר ומלבק, חלק לשימוש היקב וחלק למכירה. על אף כל המתרחש סביבנו ולמרות ששובל משרת שירות מילואים פעיל כתותחן, הוא נשמע אופטימי מאוד. פניו הטובים והחיוך הנסוך על פניו לאורך כל הריאיון מעידים על כך שהאנרגיה שלו מושקעת כל כולה במשפחה וביין. (בסדר הזה).

השנה האחרונה בצל המלחמה, השפיעה לא מעט על העשייה של שובל. מחד הוא לא הצליח לייצר יין, למעט אחד, ומאידך הייתה זו שנה טובה לפעולות שפעמים רבות שמים בטעות בצד: שיווק, היכרות עם השוק ועוד. אגב, יש עוד מעט בקבוקי יין מהבציר הקודם, שבו נוצרו 2,500 בקבוקים, אז יש מה לשתות.

שאיפתו הגדולה של שובל היא להקים יקב עם מרכז מבקרים, שבו יוכל לארח אנשים ולהכיר להם את היין והסיידרים שלו. זו הדרך האולטימטיבית מבחינתו להכיר לאנשים את מה שהוא עושה.

היתרון ביקב קטן הוא ששובל יכול לעשות מה שהוא אוהב ומה שמתאים לו בכל שנה. כמו הגפן גם הוא מתנהג בהתאם לנתוני אותה השנה "השנה למשל 90% מהיינות שאשתה הם לבנים, שנה שעברה התחברתי מאוד לאדומים. קשה לומר לאיזה זן או סגנון אני מתחבר במיוחד."

על המדף ניתן למצוא יין לבן יבש מענבי גוורצטרמינר עם קצת ריזלינג, יינות אדומים מזנים כמון קריניאן, מלבק ועוד, ורוזה שמכיל תערובת של מרבית הזנים בהם שובל עושה שימוש. לכל יין שם או רעיון מיוחדים, אבל אי אפשר שלא להתייחס לתוויות המקוריות בעלות השפה הגרפית מהמרתקות שפגשתי.

את התוויות מעצבת שביט לביא-ארליך, אחותו של שובל תוך יצירת משהו מודרני לצד המקובל בעולם היין. על התווית מצוי שם המשפחה לביא בתוך אותיות ושריגים, לצד מפה טכנית שנראית כשרטוט ומכילה פרטים אודות היין כמו למשל צבעו ותכונותיו הטכניות: PH, אחוז אלכוהול, שימוש בחביות, יישון ועוד.

השרטוט המתקבל משתנה מיין ליין ומשנה לשנה בהתאם והתוצאה מרהיבה ומסקרנת מאוד. פרשנות לכל תווית ניתן למצוא בדף הפייסבוק של היקב. אם זה היה בקבוק שאני לא מכיר על מדף בחנות יין, הייתי מושיט אליו יד בוודאות ומסתקרן. גם את תוויות הסיידרים עיצבה שביט.

לדעתו של שובל, יין צריך לבטא את תכונותיו ולא את תכונות היינן ולכן הוא בעד להתעסק בענבים בתהליך ייצור היין כמה שפחות. כך למשל הוא כמעט ולא מוסיף חומצה ליין אלא פותר בעיות ככל שיש באמצעות בלנדים של זנים.

הוא לא משתמש בחביות למעט ביין אחד, אבל כפי שכבר כתבתי, הטעם שלו מאוד משתנה, העשייה שלו משתנה גם היא ובוודאי תשתנה פעמים נוספות לאורך השנים. יחד עם זאת, אין ספק שיש כאן מישהו שיודע מה הוא עושה.

דביר: יין אדום ע"ש אביו המנוח, היין הראשון שהכין מהזן קריניאן. אביו כבר לא הספיק לטעום את היין אבל בוודאי היה אוהב אותו לדברי שובל.

מידברי: יין אדום מענבי מרסלאן וקברנה פרנק מאיזור צפון הנגב.

יין בצבע: יין שבנו "המציא". כששובל שאל את בנו איזה יין הוא רוצה שהוא יעשה, הוא ענה "כתום". שובל שילב ענבי גוורצטרמינר ומעט ריזלינג לכדי יין לבן יבש ארומטי ומתעתע בטעימה שכן על פי כל הנתונים הוא "יבש" אבל התחושה בפה היא של יין חצי יבש. זה לא יין כתום פר-סה אבל כדי להעמיק את הצבע ענבי הגוורצטרמינר הושרו על קליפותיהם במשך 8 שעות.

THE DREAMER: יין רוזה עם צבע סלמוני נהדר בהשראת היינן ששון בן אהרון. היין הזה מכיל את מרבית הזנים בהם משתמש שובל להכנת יינותיו בהרכב שמשתנה משנה לשנה.

אור: יין מרגש והיחיד שיוצר בשנה האחרונה והיחיד ששהה בחביות עץ (ישנות). היין העשוי ענבי מלבק שנבצרו באוגוסט 2023, קרוי ע"ש חברתו של שובל אור אקוני ז"ל שנרצחה יחד עם הוריה ב-7.10 בקיבוץ נתיב העשרה. אור עבדה עם שובל בהדרכה ונסעה אל הוריה בחג. הסוף כבר ידוע. היין בוקבק באופן סמלי ב-7.10 השנה. מהיין הזה יוצרו 550 בקבוקים ו"למרות הסיפור הכואב יין יוצר זכרונות נעימים".

סיידרים: כולם קרויים על שם בני המשפחה. "התוססת של רעות" ע"ש אשתו של שובל, מתובל בניצני ורדים, קינמון ומרווה, "התוססת של שביט" ע"ש אחותו עם כשות שעושים בה שימוש בבירה ויינשטפן, "התוססת של כרמל" ע"ש שעשוי מתפוחי עץורימונים, "התוססת של נגב" ע"ש ביתו, שמכיל חוואיג'.

את היינות והסיידרים ניתן להזמין בדף הפייסבוק של יקב הלביאים או בירידים שונים.