השעה היא שעת ערב מוקדמת, נעלי עור לרגליי, גופי חנוט בבלייזר, תחתיו חולצה מכופתרת מגוהצת היטב. השיער שלי מסודר הרבה יותר מהרגיל. כך אני הולך ומהרהר לעצמי מה הוביל את ממלכת בריטניה לקבוע את בית השגריר שלה דווקא ברמת גן ואת השגריר עצמו להזמין אותי לשתות ויסקי, ככה סתם באמצע השבוע.
טוב, אז לא רק אותי. המחלקה לעסקים ומסחר בשגרירות בריטניה בישראל, הזמינה למעונו הרשמי של השגריר, אנשי מקצוע, יזמים, קניינים וגם עיתונאים להרים כמה וכמה כוסות של ויסקי סקוטי לכבודו ושגשוגו של שיתוף הפעולה בין המזקקות הסקוטיות לשתייני ישראל.
שיתוף פעולה שהביא את ארצנו הקטנטונת למקום ה-25 והמכובד בעולם בצריכת ויסקי סקוטי, עם שווי שוק שכבר מטייל סביב 300 מיליון ש"ח בשנה.
איך הגענו כל כך גבוה, כשבדרך-כלל אנחנו אפילו לא מגיעים לשלב הבתים? כמות הבקבוקים הריקים וכוסות הגלנקיירן התועות שנותרו בסוף האירוע היא אולי תחילתו של ההסבר.
על אף שבקרב אוהביי ואויביי כאחד אני מוכר כטיפוס דיפלומטי, הותרתי את המינגלינג למומחים ופניתי למלאכת טעימת מותגי הוויסקי שהציגו באירוע: לוך לומונד, גלן סקוטיה, מקאלן, אולד פרת', מאק טאלה וארדנמוכן. כולל כמה מהדורות שנחתו ממש לאחרונה, או ינחתו בקרוב, באחד משווקי הוויסקי הסקוטי המתפתחים ביותר בעולם. היי, זה אנחנו!
Old Perth - Cask Strength
העיר פרת' שבמרכז סקוטלנד נחשבה פעם לבירת ערבוב הוויסקי של העולם. זה בערך כמו לחשוב על עפולה בתור בירה עולמית של משהו. אבל מסורת, כמו וויסקי, מתיישנת היטב בחביות הנכונות והמסורת של Old Perth מתחילה בראשית המאה ה-20, עם בלנדד ויסקי שהכיל כמויות גדולות יחסית של מאלט והפך לאהוב על יודעי-דבר לאורך עשרות שנים.
בתחילת המאה ה-21 רכשה משפחת מוריסון, מהמיוחסות שבמשפחות הוויסקי של סקוטלנד, את המותג והשיקה אותו מחדש כבלנדד מאלט, שמאחד בתוכו חביות שרי ביישון מלא מאצולת המזקקות של ספייסייד. המהדורה הזאת מגיעה בחוזק חבית של 58.6% ומצליחה להישאר נאמנה לפרופיל של וויסקי בחביות שרי, אבל גם להראות אופי ייחודי ששמור לסוגת הבלנדד מאלט.
באף דובדבן חמוץ, מנטה חריפה ואספרסו. בפה מתגלים טעמים שוקולדיים מרירים ופקאן קלוי, כאשר בסיומת מתבלטים טעמי עץ אלון עם רמז של טירמיסו.
אל תפספס
Ardnamurchan AD
במערב היילנדס שוכנת מזקקת ארדנמוכן, שהספיקה לצבור בקצת פחות מעשור-וחצי קהל מעריצים לא קטן. הוויסקי הוא תבנית נוף מולדתו ובארדנמוכן כנראה שמעו ויישמו, עם מים מהמעיין הסמוך, שעורה מקומית בהלתתה עצמאית, שימוש באנרגיה ממקור הידרו-אלקטרי ותהליכי חימום ללא דלקים פוסיליים.
מהדורת AD היא מהדורת כניסה של המזקקה, אך אל תטעו לחשוב שהיא פשוטה; ארדנמוכן ערבבו כאן לתת רגיל עם לתת כבולי, ובלנד של 65% חביות ברבן עם 35% חביות שרי אולורוסו.
באף יש אצות ומלח מלדון מעושן, קצת פריחת נרקיסים. בפה הכבול בא לידי ביטוי על הצד האדמתי והיבש שלו, כשהקונטרה מגיעה כאן מרשמים מתקתקים של גבישי סוכר. הסיומת קצרה ואלגנטית עם נוכחות קלה של פירות אדומים.
Mac-Talla Terra
התגעגעתם למשפחת מוריסון? מותג הבקבוק העצמאי שלה, Mac-Talla ("הד" בגאלית), מבטא את החיבור של המשפחה לאי איילה מזה ארבעה דורות, חיבור ששורשיו בוויסקי הכבולי שהוציא את שמו של האי למרחוק.
ייתכן שיש כאן סקופ בינלאומי, כי בעוד שמשפחת מוריסון לא ממהרת לחשוף את זהות המזקקה ממנה הגיעו החביות שיצרו את מהדורת ה-Terra, אני יכול לספר לכם שמדובר בחבית אקס-ברבן של מזקקת Caol Ila המעולה.
האף מתמלא בעשן מדורה שמתרענן מהר עם רשמי גרניום וגרידת לימון. הפה קינוחי אבל רציני, עם קרמל מלוח ושקדים מעושנים. בסיומת דבש פרחים גולמי, פלפל שחור גרוס ואלון עתיק.
Macallan - A Night on Earth - Jerez
קשה להגזים בחשיבות של המותג מקאלן עבור תעשיית הוויסקי הסקוטית לאורך השנים. אני בכוונה אומר מותג, כי מזקקת מקאלן והוויסקי שהיא יוצרת לאורך שנים הפכו לסמל תרבותי של יוקרה, סגנון, מסורת וריגול בשירות הוד מלכותה.
מהדורת A Night on Earth היא אחת מתוך סדרה שמוציאה המזקקה לרגל 200 שנות פעילות, אותן היא חוגגת עם הרבה סטייל ובמחווה ישירה למקור ממנו מגיעות החביות המשמשות ליצירתה - חרז בספרד, שם מחזיקה מקאלן בודגות בבעלותה המייצרות שרי שתואם באופן מדויק את האופי הייחודי של וויסקי מקאלן.
לגבי המהדורה המוגבלת דנן, צריך לומר משהו קצת פרובוקטיבי - היא וויסקי של מקאלן באופן כמעט מכעיס. האלגנטיות של התזקיק, הרשמים העדינים יחסית, הנוכחות היציבה של השרי בכל חלקי הטעימה. אין כאן הרפתקה. אבל בכל לגימה מתחזקת ההבנה שהגדולה של מקאלן מתבטאת היטב בוויסקי הזה, כיוון שגם אחרי 200 שנה של פעילות וכה וכה מהדורות בחביות שרי - מגע הקסם לא פג. אולי אף ההפך.
באף דגנים קלויים, אגוז מלך ואניסיות נעימה של טרגון. בפה מתבלטים רשמי קרואסון חמאה ואוכמניות טריות, עם סיומת תפוזית כשברקע רמזי עץ אלון מעודנים.
Loch Lomond - Chianti
מזקקת לוך לומונד היא אחת מחביבות המדור, לא רק בגלל הוויסקי המצויין שהיא מייצרת באופן סדיר - אלא במידה רבה בזכות היצירתיות שלה והנכונות להפיק מהדורות קטנות ומעניינות, נוהג שלא מאפיין הרבה מזקקות בסדר הגדול שלה.
זו לא רק הנכונות, זו גם התדירות; שוק הוויסקי הסקוטי מתפתח בישראל, את העובדה הזו כבר ביססנו, אבל בכל פעם שאני חושב שכבר טעמתי הכל - מהדורה חדשה של לוך לומונד מגיעה ומאפסת לי את השעון, במקרה הזה מהדורת חביות קיאנטי שנוצרה במיוחד תחרות הגולף הותיקה בעולם, The Open Championship, לרגל שנתה ה-153.
גיל החביות הממוצע כאן הוא 9 שנים, עם שנה של פיניש בחביות יין קיאנטי. בהיותו יין קליל יותר, על פי רוב, מיינות אדומים שמשמשים באופן נפוץ יותר ליישון וויסקי, קיים באופן טבעי סיכון של השפעה מועטה מדי על התזקיק, בטח כאשר מדובר בפיניש. הסיכוי, לעומת זאת, הוא להעניק לוויסקי את הרשמים המורכבים יותר של הקיאנטי. זה בדיוק מה שקורה כאן. איזה כיף.
באף שוקולד חלב מתוק ממולא בריבת תות, עם מינרליות מפתיעה. בפה משתלבים טופי כהה ומריר עם מיץ דובדבנים, כשבסיומת מופיעים שומשום קלוי ומלון ספרדי.
Glen Scotia - Campbeltown Edition - Ribera Del Duero - 9 Years
רק פעם בשנה חוגגים את ה-Malts Festival של העיר קמבלטאון ואיך שהוא עדיין יש אנשים שיותר דחוף להם לדעת למה לא כל יום שבת.
גלן סקוטיה, מהמזקקות שמסמלות בצורה החזקה ביותר את חידוש ימיה של העיר קמבלטאון כמרכז שוקק לייצור וויסקי, לא צריכה פסטיבלים כדי לייצר וויסקי מלבב, אבל מי שמכיר את התוצרת גלן סקוטיה יודע שכשיש סיבה למסיבה קורים דברים מעניינים באמת.
6 שבועות בשנה בלבד מזקקים בגלן סקוטיה לתת כבולי, ובמהדורת הפסטיבל של 2025 גלן סקוטיה לקחו את התזקיק המעושן הנדיר, יישנו אותו במשך יותר מ-8 שנים בחביות אלון אמריקאי לפני שהשלימו את מניין שנותיו ל-9 עם פיניש נדיר בפני עצמו בחביות יין אדום מחבל ריברה דל דוארו בספרד. חוזק של 54.3% מבטיח כאן חוויית טעם עשירה, שחושפת את איכויותיו של הוויסקי במלואן.
באף פירות סמבוק, סילאן ותיבול של ערער. בפה מפתיעים ענבים לבנים, ווסאבי ועשן חם. העשן מתעצם בסיומת הארוכה ומתחבר עם רשמים של דומדמניות שחורות.
עוד לא תמו כל פלאייך
לא אעמיד פנים שזו לא הייתה הקלה עבורי לצאת מהמחלצות המהודרות שלי (כתבו business attire!) בסוף הערב, אבל מעבר לחשיבות של אירוע כזה ברמת יחסי ישראל-וויסקי-סקוטלנד-עניבות הייתה כאן גם מהות נוספת שהתבטאה בבחירת מהדורות הוויסקי שנמזגו בו.
לא עוד פעם החשודים המיידיים, אלא גיוון ועניין, כולל מזקקות ובקבוקים שעד לפני שנים ספורות לא היו מוכרים מחוץ לגרעין הקשה של חובבי הוויסקי בישראל. זו אולי תקווה שקל יותר לפתח אחרי כמה כוסות, אבל אם לצד העלייה בנפח הצריכה נראה גם עלייה במגוון, שנת 2025 תהיה שנה נהדרת לוויסקי הסקוטי בישראל.