מלבד רעננה, יש מעט מאוד ערים בעולם, אם בכלל, שמורכבות מרחוב אחד. כל דבר שקשור בעיר הזאת הוא שלוחה של רחוב אחוזה, ואוי לכם אם תגידו שיש עוד רחובות. אין, זו פיקציה. רעננה היא רחוב אחוזה, רחוב אחוזה הוא רעננה. למעשה, זו עיר שלא באמת צריכה אפליקציות ניווט. "אתה נוסע על אחוזה, פונה ימינה באחוזה, רמזור שלישי מאחוזה - והגעת". מאוד פשוט.
אלה היו שעות אחר צהריים מוקדמות והסתובבתי ברחוב אחוזה (אלא מה?), תר אחר אופציות לארוחת צהריים נחמדה. האמת היא שרעננה עיר מאוד סימפטית, אבל לא בדיוק בעלת מוניטין קולינרי, ואפילו בוולט האופציות לא נראו קורצות. עמדתי חסר אונים, ולפתע הרמתי את ראשי ונגלה לעיניי השלט.
"שניצל'ס".
קשה לומר ששניצל היה אי פעם האופציה המועדפת עלי. זה לא מאכל רע, והתנסיתי כבר פה ושם בשניצלים ראויים, אבל זו חיה די משעממת, שלא לומר חד-גונית. ובכל זאת, חוסר הברירה והרעב סגרו את ההתלבטות והכתיבו את התהליך שבסיומו מצאתי את עצמי בתוך המזללה הקטנה והסימפטית.
מסתבר ששניצל'ס הוא מוסד יחסית ותיק, וככזה הוא מציע הרבה יותר מהמאכל האוסטרי האלמנטרי. יש שם שניצל קלאסי, שניצל וינאי, שניצל אמריקני ומקסיקני ותאילנדי, ובואו נעצור פה ופשוט נזמין.
בחרתי את האמריקני, שניצל בבגט בתיבול פיקנטי ועם פתיתי תפוחי אדמה, עם תוספת צ'יפס - ארוחה שעלתה לי 50 שקלים. הזמנתי גם מנה לאשתי, וזה פרט חשוב, כי אליה המשלוח הגיע 40 דקות מאוחר יותר, ולשניצל עמוס בכל טוב ועטוף בבצק זה מבחן רציני.
אחרי המתנה לא קצרה (בכל זאת, אני לא היחיד שהמקום הזה היה עבורו אחת האופציות הבודדות) קיבלתי את הבגט שלי חצוי לשניים. הוא היה טרי כאילו יצא ממש עכשיו מהתנור. השניצל עצמו היה קריספי. אני לא יכול להגיד שהרגשתי את "פתיתי תפוחי האדמה" שהובטחו לי - הם לבטח היו שם, רק שלא יצרו איזשהו אימפקט, אבל זה לא ממש משנה - זה היה טוב, טעים, משביע, עשוי כהלכה ובלי טעם של פריזר כפי שקרה בכל כך הרבה ארוחות דומות בעבר. האיזון בין המרקם לטעם ולכמות היה כמעט מושלם, במיוחד ביחס לשניצל, כשגם הצ'יפס טוב ופריך מהממוצע.
המנה של אשתי הייתה, כאמור, גדושה בכל טוב - מיונז, טחינה, סלט כרוב ושלל רטבים. בנסיעה לתל אביב הרגשתי כמו נהג אמבולנס (חמסה חמסה, לא עלינו, אבל המוח שלי מייצר אסוציאציות מעוותות). כל שנייה חשובה - תגיע מאוחר מדי, ולסנדביץ' לא תהיה משמעות. זו הייתה שעה נוחה יחסית באיילון, ועדיין, זה איילון, אי אפשר להגיע מהר מדי.
ציפיתי לגזר הדין. הביס הראשון הגיע. "ט-עים!", היא הצהירה והבהירה שהמנה הזאת בסך הכול עוברת משלוח, אבל היה שם "אבל". עדיף היה לאכול במקום, כי כמו כל שניצל, גם המנה הזאת ספגה את הנוזלים של התוספות והפכה לפחות קריספית. הניתוח הצליח, החולה חי. בקושי, אבל חי. היה טעים, אבל על פי ההתרשמות הזאת אני לא חושב שהייתי ממליץ על משלוח.
קשה לומר אם סכום של 50 שקלים למנה כזאת יקר מדי. שיטוט באתרים הראה שהוא הגיוני, קרי לא זול, אבל זה מה שלוקחים היום.
במדד כמ"א (כמות-מחיר-איכות) אני בהחלט שבע רצון ומעניק את הציון 8, כשנקודה שלמה יורדת בגלל המשלוח, בעוד הרושם הכללי נותר מאוד חיובי. אם אתם נקלעים לרעננה ומוצאים את עצמכם רעבים, שניצל'ס הוא בהחלט מקום לעצור בו. אחרי הכול, גם ככה אתם נמצאים ברחוב אחוזה.
שניצל'ס - אחוזה 117 רעננה.