חגיגות 4 ביולי, או יום העצמאות האמריקאי, גרמו לנו לרצות לעשות קצת סדר בארון הקינוחים של הדוד סם, או כמו שאנחנו אוהבים לקרוא לו - הארון הכי מוגזם והכי מטורף והכי שווה בבית. כל בית.

מדובר בעולם מתוקים ומאפים שהתחיל כ"בייקרי", אסף לאורך השנים הרבה יותר מעוגות ועוגיות, והחל להשתולל באמת כשתאוות המתוקים המקומית התפשטה לשאר הגלובוס.

יש בארון הזה קלאסיקות מתוקות דוגמת פאי תפוחים וקאפקייק, ניו יורק צ'יז קייק וקראק פאי, קרונאט ועוד כל מיני שיגועים, נכסי צאן ברזל ופיתוחי אינסטגרם ומה לא. ועדיין, יש המון מנות מתוקות וקינוחים שעדיין לא עשו עלייה רשמית, והגיע הזמן שכולנו נכיר אותם קצת יותר טוב.

בדיוק בגלל זה ביקשנו עזרה משירה ערן ומישל אלחנני, הנשים המעולות שפתחו ממש לאחרונה את "ספרינקלס" בתל אביב, ומנסות לעשות שם קצת פסים, קצת כוכבים, והרבה-הרבה זיקוקים.

יש שם הרבה מאוד סיבות לחייך על הכניסה - ורוד בעיניים ואבקת סוכר באוויר, סוס של לונה פארק שמתחנן לסטורי ושמחת חיים של עסק צעיר וחדש - וגם ויטרינה מתפקעת מרצון טוב ויד טובה עוד יותר מאחוריה.

אז בואו נסכם על תרשים הזרימה הבא: קחו כאן חמישה קינוחים מעולים ונוטפי אמריקנה, נסו להכין את האחרון בבית (לא סתם שמרנו אותו לסוף), ואז קפצו ל"ספרינקלס". לא תצטערו על אף אחד מהשלבים, באחריות.

אחד המתוקים המפורסמים של ארצות הברית החל את דרכו בקרב בנות ובני הצופים (Boy & Girl Scouts) שאהבו מאוד ליצור מדורות בחיק הטבע ולהשתמש בהן כמטבח גחלים מאולתר.

בתחילה, לקחו את המרשמלו על גבי שיפוד ונתנו לו להתחמם עד שהוא חם וצמיגי מבפנים וחרוך מבחוץ (בדיוק כמו שנעשה במדורות רבות בארץ). רק שהצופים החכמים לקחו את הסיפור הזה שלב אחד קדימה, ושידכו למרשמלו קוביית שוקולד שנתחבה בין שני ביסקוויטים מתוקים.

התוצאה כל כך ממכרת שהקינוח המאולתר זכה לשם Some More, ובקיצור S'more. הקינוח הזה נוסטלגי למישל במיוחד. בגיל 14 היא לקחה חלק בטיול משפחתי לארצות הברית ושם נחשפה אליו בברביקיו שהכינו להם קרובי משפחה. הטעם ליווה אותה כל הדרך חזרה לארץ, ועד לפתיחת "ספרינקלס".

אחת מהעוגות המפורסמות באמת של הבייקרי האמריקני, אבל כזו שעדיין לא השתרשה עד הסוף בקרב צרכני המתוק בארץ, וחבל.

הרד ולווט הומצאה בתחילת המאה העשרים במרילנד, ומה שבאמת מבדיל אותה משאר עוגות השוקולד היא העובדה שהיא משתמשת בקקאו ולא בשוקולד מעובד.

במתכון שלה, הקקאו עובר תהליך שגורם לעוגה להיות אוורירית באופן חשוד, וגם לקבל צבע אדמדם, ולכן שמה - קטיפה אדומה.

עם השנים, התווספו לעוגה צבעי מאכל כדי להעצים את הנוכחות שלה (לרוב, מסלק טבעי) והיא קיבלה פרשנויות רבות כעוגת שכבות עם מילויים שונים כמו קרם גבינה או קאפקייק אדמדם ועמוס קישוטים.

משם, הדרך למעמד של כוכבת באינסטגרם הייתה קצרה. אנחנו אוהבות את המשחק בצורת ההגשה של הרד ולווט כבר, חטיף מלבני שגם טעים וגם מושך את העין.

עם אזכורים כבר משנת 1835, לוופי פאי יש המון גרסאות וגדלים שמשתנים בין עוגיה קטנה לקוטר של עוגה.

מווירג'יניה ועד ניו המפשייר, הריב בין מדינות שונות בארצות הברית לגבי מי המציא אותה עדיין נמשך, אבל המשותף לכולם די ברור - שני חלקים עגולים, שלרוב עשויים מעוגה מתובלת, שחובקים מלית קרמית ועשירה. אם זה נשמע לכם מוכר, אולי זה בגלל שתחת המשפחה הזו חיה בשמחה רבה עוגיית האוריאו המפורסמת.

אנחנו גילינו את העוגיה באחד מהטיולים המשותפים שלנו בעולם, והיא זו שהיוותה למעשה השראה לפתיחת הקונדיטוריה שלנו. הרגשנו שאת הביס הזה של הוופי פאי כל אדם צריך להכיר.

על ההמצאה הזו משנת 2008 אחראית אנג'י דאדלי, שגרה במדינת ג'ורג'יה בדרום ארצות הברית וידועה יותר כבלוגרית האפייה Bakerella.

מדובר בכדור של עוגה, לרוב שוקולד, שעטוף בקרם וקישוטים ונתקע היטב על מקל, כך שמתקבלת מעין סוכריה. לא צריך הרבה כדי לנחש שהקייק פופ הפכה להצלחה בין ליל ואין כמעט חובבת אפייה אחת ברשתות שלא יצרה וריאציה משלה לקינוח.

אנחנו אוהבות את זה שבדיוק כמו הקאפקייקס הוותיקות יותר, לקייק פופס אין מגבלות בעיצוב ובקישוטים. אפשר ורצוי לשחק איתן, להתנסות ולגוון.

מספר לא מבוטל של חברות ממתקים אמריקניות קוראות תיגר, עד היום, על אחת אוסטרלית בניסיון להחליט מי מהן היא זו שהמציאה את הקינוח, אי שם באמצע המאה ה-19.

לא משנה מי מהן תזכה, דבר אחד נשאר קבוע בכל המתכונים: רוקי רוד נעשה משלושה מרכיבים בסיסיים - שוקולד חלב, מרשמלו ושקדים או אגוזים.

את השוקולד ממיסים באיטיות ואז מוזגים אותו לקערה אחת, יחד עם יתר המרכיבים. מסדרים הכול באופן אחיד על תבנית, מניחים במקרר עד שהמסה מתמצקת ואז חותכים לפרוסות.

הפרוסות, שנראות כמו שביל המשובץ באבנים, הן אלו שנתנו לחטיף את השם שלו. אנחנו אוהבות את הרוקי רוד כי הוא חטיף שנבנה על מה שיש בבית, ולא צריך להתארגן להכנה שלו מראש. הוא לגמרי יכול להכיל כל ממתק שנמצא בהישג יד, אבל כאן בחרנו לשתף מתכון עם תועפות שוקולד לבן, שברי ביסקוויטים, עוגיות אוראו, חטיפי שוקולד וגם קצת צבע ורוד בשביל ההייפ. מוגזמות, כבר אמרנו.

יש לנו תחושה שהמתכון הזה הולך ללוות אתכם הרבה מעבר לחגיגות האמריקניות אל עבר מסיבות יום ההולדת של הילדים, כי מדובר לא רק בממתק מסיבות משגע אלא גם בחטיף פשוט וקל שהילדים ישתגעו להכין אותו בעצמם ולבחור להכניס לתוכו כמעט כל מה שיבחרו ויש בבית.