בכל העולם מתכוננים כעת לחגיגת הולדתו של ישו, היא חג המולד כמובן, וכולם מביאים כיבוד למסיבה. הצרפתים מביאים בוש דה נואל, הגרמנים אופים שטולן, האיטלקים פאנטונה, האנגלים פודינג, הסקוטים מכינים דנדי, הסקנדינביים מפנקים בעוגיות מתובלות והצפון אמריקנים אמונים על חטיפי השוקולד והממתקים למיניהם ובתוכם - הבארק.

הבארק, חטיף שוקולד עשיר, קל ופשוט להכנה בבית ומקושט בכל טוב. אם לרגע תהיתם איך קיבל החטיף את שמו, תופתעו לגלות שמדובר בקליפת גזע העץ בעלת המראה המחוספס והשבבי. פעם צפיתי בסרט תיעודי המספר על תקופה בה אנשים עניים נהגו לייצר ממתקים מאותם חלקים שנחשפו מתחת למעטפת הגזע. הם נהגו לגלפם דק, לפזר מעליהם סוכר ולייבש. כך במהלך החורף יכלו ליישן את המוצר עד שניתן היה לאכלו, או לפחות ללעוס חלקים ממנו שספגו את מרבית הסוכר. בשנים מאוחרות יותר, כשזמינות חומרי הגלם עלתה, היו מייצרים את אותם קרעים משוקולד, טופי ושאר מיני טובין. אז הנה לכם טעימה קלה ממה שקורה עכשיו בשאר חלקי העולם, רגע לפני חג המולד.

* למי שברשותו מד טמפרטורה, יש להביא את השוקולד המומס לטמפ' של 32 מעלות, ליצוק על התבנית ולפזר את התוספות בתוך 2 דקות עד שהשוקולד מתחיל להתגבש. במקרה זה ניתן לתת לו להתייצב מחוץ למקפיא.

* אם השוקולד עבר טמפרור כמתואר לעיל, ניתן לאחסנו בכלי אטום מחוץ למקרר. בכל שיטה אחרת שאינה מדויקת מוטב לאחסן במקרר.

*ניתן לגוון בכל תוספת אחרת שאוהבים ובלבד שתעמוד בקריטריונים הבאים: יבש (כל מוצר על בסיס עמילני), שומני (כל סוגי האגוזים/ טופי/ נוגט). או סוכרי(פירות מיובשים/ מרנג/ סוכריות).

* חשוב לדעת! תוספות המכילות נוזלים ומים בפרט יפגעו בתהליך ההתגבשות של השוקולד ועלולים אף ליצר סימנים בהירים שיפגמו במראה, במרקם ובטעם. שוקולד ומים לא הולכים ביחד.