עד עכשיו היה כאן בעיקר כיף, עכשיו גם טעים
בר האימפריאל תמיד היה מקום שמגניב להגיע אליו, עם קוקטיילים איכותיים ומושקעים במיוחד, ואוכל - קצת פחות. בשבועות האחרונים השף עינב אזגורי נכנס שם לעניינים, ואנחנו רצנו מיד לבדוק אם זה שידוך מושלם כמו שקיווינו
אבי אפרתי
מבקר מסעדות ומבקר יין
מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
כל הכתבות של אבי אפרתי
לא רק תמונות יפות האי הזה מייצר, גם אחלה יין
אבי אפרתי סוקר ארבעה יינות מיקב ארגירוס שבאי היווני סנטוריני, אחד השמות החמים בעולם היין
a: כמעט מושלמת
אי אפשר שלא להוריד את הכובע בפני יובל בן נריה על a החדשה שלו, עיצובית ואווירתית מדובר במקום שהוא וואו. מבחינה קולינרית? מדובר במסעדה הכי טובה שלו עד היום. אז מה יהפוך אותה למושלמת באמת? כשהשף יבין שיש לו את זה וקצת ישחרר
בית קנדינוף: יש מסעדות זיגזג
לדרינק ומנת נשנוש אחת או שתיים זה אחד המקומות הכי שווים שיש, כלומר אם אתם באים בלי ציפיות ועם הבנה שאולי יהיה לא משהו. מבולבלים? גם אנחנו
יקב טורס: לא רק למבינים ביין
אבי אפרתי סוקר את יקב טורס, מהגדולים והידועים ביקבי ספרד. היינות שנבחרו לסקירה זו זולים ברובם - 52-79 שקלים - והם מספקים תמורה נפלאה לכסף
יאוזה: יש כאן מלא בנות שמצטלמות לסטורי, האם זאת נחשבת הצלחה?
המון כסף נשפך על העיצוב של המקום הזה, חבל ששכחו להשקיע גם באוכל
כבאכה: זה עוד לא עזבה, אבל בשביל ת"א זה כבר מספיק טוב
נכון, כבאכה היפואית מבית עזבה, היא לא עזבה, לפחות בינתיים. אבל במקרה הזה דווקא טועה הפזמונאי - יותר טוב כמעט, מכלום
קשה להפריז בתיאור ההנאה שהסבו לנו היינות האלה
אבי אפרתי לוגם שישה יינות משני יקבים קטנים ואישיים מהגליל העליון, להט ו-פורה ומתמוגג מנחת
Cena: האחות הפחות מוצלחת
כולם אוהבים את תומר אגאי (בצדק), כולם אוהבים את סנטה קתרינה (בצדק), אז מה השתבש במסעדה החדשה שלו?
דריה: האם סוף סוף נמצאה מסעדת שף כשרה וטובה?
בדרך כלל, עיון בתפריטה של מסעדה איכותית כשרה מפגיש מיידית את הסועד החילוני עם כל מה שחסר בו, אבל דריה החדשה של הלל תוואקולי היא לא פחות מנס
אחרי 20 שנה: כדאי וצריך להצדיע ליקב הזה
אבי אפרתי לוגם מיינות יקב יתיר הוותיק, השוכן בדרום הרי יהודה, ומוצא יינות בעלי עושר פירותי, אלגנטיות ומוחצנות
נומי: טעים כאן, אבל יקר לאללה
התמונות שהועלו לרשתות נראו מבטיחות, רזומה השפים מדבר בעד עצמו, והסלט הירוק אותת שדברים טובים בדרך, אבל אז הגיעה מנת הלוקוס
שאראק: מסעדה עם מצפן קולינרי שמכוון נכון
המסבחה הייתה בסדר מינוס, בפסטה דג היו חסרים עושר ומורכבות, ואת הסיגר דג, העדפנו לו היו שוכחים. אז איך זה שיצאנו מפה כל כך מבסוטים?
יקב כישור: יינות עם אופי
עידון ואיפוק בפרי, נוכחות תיבול משמעותית והימנעות ממוחצנות; אבי אפרתי מבסוט מיינות יקב כישור
סאן יאנג: כן, אולי ייתכן שאפשר לקרוא לזה פיוז'ן. לא, הוא לא מוצלח
לא מעט ביקורות על מסעדות חדשות נכתבו כאן בחודשים האחרונים, היו ארוחות טובות ממש והיו גרועות ממש, אבל לארוחה שאכלנו בסאן יאנג יש ז'אנר משלה
מיכאל ביסטרו: הכי טובה באיזור, בפער
ביסטרו מיכאל הפכה בשנים האחרונות לתחנת חובה קולינרית למטיילים חובבי אוכל בגליל המערבי, באיזור בו היא נמצאת אין לה כל תחרות. אבל האם היא גם שווה שתסעו אליה במיוחד?
יקב זנאטו: קידוש המסורת לצד עולם חדש
אבי אפרתי סוקר מנעד רחב של יינות מיקב זנאטו שבצפון מזרח איטליה; החל מיינות בארדולינו עממיים, לבן גבוה, אדום מתוק ועד גראפה מצויינת, כולם מספקים תמורה ראויה למחיר. שווה להכיר
משייה: עוד קצת, והיא תהיה אחת המסעדות הכי טובות בישראל
גיא אריש הוא הבטחת ענק עם פוטנציאל בשמיים. האם הוא כבר בשל להוביל את המסעדה?
ראש, לא זנב
האוכל הערבי הטוב ביותר, הלוקיישן שעצר לנו את האוויר, זאת שיש לה פוטנציאל וגם ראש ממשלה עם תשוקת הישרדות מחליאה
ראש השנה 2021: 19 יינות מומלצים לחג, כולל להיטי תמורה לכסף ענקיים
זאת הייתה שנה קשה מאוד, ארוכה מאוד ומאתגרת מאוד. בואו נפתח את הבאה בתור כמו שצריך
שיינע: שיפוד על גחלים, יד טובה ורוטב שתענוג לטבול בו את הלחם
אם תעצמו עיניים ותתעלמו מהעברית, אולי תצאו לטיול ערב פריזאי
אלטער: עבור העיר הזאת מדובר בשינוי של כללי המשחק. לכם כדאי לנסוע במיוחד
בחוץ יש שווארמה ושניצל. בפנים מתרחש קסם נדיר של אוכל
שימו בשר על האש, כל יין אחר ברמה הזאת יעלה לפחות 20 שקלים יותר
אין כאן מוחצנות, חנפנות או שופוני. יש יינות ישראלים מצוינים שנותנים תמורה טובה מאוד לכסף
מסעדת דוק של אסף דוקטור: המינימום שלה הוא טוב. הרבה פעמים הוא מזנק למעלה
המטבח גדל, הדיבורים לא קשורים למיתוג והמאמץ ניכר בתפריט. עכשיו רק שמישהו יסדר לאבי אפרתי את המיזוג
תמנע: פיגוע קולינרי קשה ורב-משתתפים
אנחנו לא זוכרים מתי ביקורת של אבי אפרתי הסתיימה ככה, אבל זו בטח הפעם הראשונה בעשור האחרון
היישר מהמדבר הישראלי הלוהט, בלי התערבות (אבל אתם יכולים להכניס אותם למקרר)
הם לא זולים, אבל גם לא יקרים, ובמונחי תמורה לכסף יש כאן כמה מציאות ראויות בהחלט
דוניס: באנו רעבים, סיימנו מפוצצים (רק בואו לא נדבר על העראייס)
המנות כאן בגודל שמספיק לכל מסעדות תל אביב ביחד ורוב התפריט סביר. עכשיו נשאר רק לתקן כמה דברים קטנים
ג'ורג' וג'ון: עוד קצת תעופה, וזאת תהיה מסעדה נהדרת
הר הציפיות שיושב על הכתפיים של תומר טל מוצדק. עכשיו רק צריך לעמוד בהן
יש לנו ווינר: הכוכב שכבש אותנו ועוד החזיר עודף ממאה
יש פורטוגלים שצריכים סביבם את כל הפוקוס שלעולם יש להציע, יש כאלה שמסתפקים בקצת אדמה
בושוויק: עוד קצת מגבונים, ואפשר יהיה להתחזר פה באמת
טעים פה, שמח פה, שותים פה, ויש פה גם את עוגת הגבינה המושלמת. צריך עוד?