בשביל זה באתם?!
השמחה הקרתנית, המביכה, על הגעתה של סרפינה, מסעדת הסלבריטאים הניו יורקית לרמת אביב, נותרת ריקה, בוודאי נטולת בסיס קולינרי, ובעצם, עולם כמנהגו נוהג: עוד איטלקית גנרית שלא מבוצעת כמו שצריך נפתחה, היו רבות כאלו לפניה, עוד יהיו אחריה
מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
השמחה הקרתנית, המביכה, על הגעתה של סרפינה, מסעדת הסלבריטאים הניו יורקית לרמת אביב, נותרת ריקה, בוודאי נטולת בסיס קולינרי, ובעצם, עולם כמנהגו נוהג: עוד איטלקית גנרית שלא מבוצעת כמו שצריך נפתחה, היו רבות כאלו לפניה, עוד יהיו אחריה
ג'וי גארדן, החדשה בפארק הלאומי ברמת גן, מבקשת לשדרג את חווית הביקור בפארק החביב אך הצחיח קולינרית, מטרתם זו מושגת, רק שנדמה שמרוב כוונות לאפ גרייד קצת קפצו שם מעל הפופיק
תקשורת האוכל אוהבת להכריז פעם אחר פעם ש"משהו טוב קורה בחיפה" אז אבי אפרתי הלך לבדוק מה קורה בוניה ביסטרו, מי שאמורה להיות אחת המסעדות הטובות בעיר, בעיקר כעת כשמיכאל גרטופסקי עומד בראשה, ובכן...
בעיר בה יש יותר סושיות בינוניות מחול על שפת הים, דווקא ניני האצ'י מתגברת על מגבלת הכשרות ומציעה חוויה יפנית לא רעה בכלל
מהמסעדה הכי טובה שנפתחה השנה (שניצחה אחת אחרת בנקודות ספורות), דרך המסעדה הכי טובה מחוץ לתל אביב, המסעדה שנולדה השנה מחדש (גם היא מחוץ לתל אביב), הפתיחה העצובה של השנה, וזוועתון השנה. אבי אפרתי מסכם שנה וסוקר את המסעדות שנפתחו בתשע"ט
אבי אפרתי עם רשימה מעודכנת ושימושית של היינות המומלצים ביותר לראש השנה, מדורגים לפי מחיר, עד 150 שקלים. לחיים!
החלל של מסעדת תל יצחק נעים לישיבה, ואלו בערך המילים הטובות האחרונות שתשמעו מאבי אפרתי על הארוחה שלו שם, אותה הוא מכתיר כאחת מתחתיות החבית היותר קיצוניות הזכורות לו ממסעדות בשנים האחרונות
לה רפובליקה ממשיכה לעשות אוכל איטלקי פשוט ובסיסי ללא קיצורי דרך, בהקפדה יתרה ועם כבוד עמוק למקור וזה מצליח לה - נעים מאד לשבת שם, השירות מקצועי ומוצלח והתמחור הגיוני וסביר. יש מעט מאד, אם בכלל, איטלקיות מהז'אנר הזה, שמספקות אוכל ברמה הזאת, שרק תמשיך ככה
אבי אפרתי יצא לטעום את היינות הבסיסיים של יקב רקנאטי וגילה לשמחתו שהמשוואה של זול זה רע לא תמיד נכונה
קיטו קאטו החדשה בדיזנגוף, היא יפנית שמגישה אוכל מכובד בתמחור הגיוני, אם תדלגו על כל מיני סממנים מיותרים בתפריט כמו סושי עם מוצרלה, ספייסי מיונז, ורוטב טריאקי לצד הסויה, תוכלו בהחלט להכניס אותה לרשימת היפניות הראויות בארץ
אבי אפרתי טועם את יינות יקב טראפיצ'ה ממנדוזה, ומוצא יינות מוחצנים, אלגנטיים ומשתלמים מאד
כל כך רצינו למצוא מסעדה טובה בזכרון, שלא אכפת היה לנו שתהיה בנאלית ומשעממת, אבל גם מנואלה המחודשת לא לגמרי מספקת את הסחורה, אם בכל זאת אתם נקלעים לסיטואציה, ותרו על הבשר ולכו על בטוח - פיצה
"בני זונות. המלצר הבא שנוגע בפלייליסט עף הביתה" זה היה הרגע בסי-ים ששבר את אבי אפרתי, עם זאת הוא נשאר נאמן לתפקידו והמשיך לשבת, האם האוכל פיצה על זה? אתם מוזמנים לנחש את התשובה
קצת פאנקיות ושחרור כפתור בחולצה, זה בדיוק מה שפאסטל צריכה כדי שלא תמשיך להיות הסחית של המחזור שלא נספרת בתמונה הקבוצתית. כך או כך, גם עכשיו טעים שם על באמת
המזגן שלה מקרטע, אין בה אווירה תוססת, וגם מקדם גבוה של value for money אל תחפשו כאן, אבל מי שיודע להעריך איכות ימצא בהס 4 פסטה מושלמת ויתענג כמו שלא התענג באף מסעדה איטלקית אחרת בארץ
אבי אפרתי בטעימה של יינות מיקב טלמונטי מאברוצו, איטליה, שמספק יינות ראויים, חלקם זולים ממש
נכון, אף אחד לא ציפה שמביסטרו-קפה בקיבוץ תצא הבשורה, אבל הארוחה שלנו שם הייתה פיגוע קולינרי לכל דבר ועניין מהסוג שלא יכול להיות לו מקום אפילו בקולחוז
אבי אפרתי בסדרת טעימות של יינות וידאל פלרי מדרום צרפת הגדלים בגבעות הזהב סביב עמק הרון ומתאימים דווקא לעונת הקיץ
אבי אפרתי מגיע למשפחת שכטר, התשובה החולונית למסעדת אלבמה, שמציעה מסלול משתלם במיוחד לחובבי הבשר. התוספות אכזבו אותו, ההצעה לזרוק את השאריות בשמפיניירה הצחיקה אותו, והקינוחים ביאסו אותו, אבל אנחנו כאן כדי לדבר על הבשר
אבי אפרתי טועם את יינות וילה מריה הניו זילנדיים, נציגים מובהקים של עולם היין החדש, ונותן בהם סימנים
L28 איננה עוד מסעדה, בים הפתיחות השגרתי וחסר המעוף של סצינת המסעדות המקומית, הקונספט שנבחר למקום, כחממה לכשרונות צעירים, מלבב; את המושכות לחודשים הקרובים קיבל השף הצעיר גבריאל ישראל, שללא ספק מוכיח שהוא ראוי להן
אבי אפרתי לוגם יינות אדומים מעמק הרון שבדרום צרפת, כאלו שניתן ללגום בהנאה גם בקיץ החם של ישראל
לא בנינו על מקוריות וייחוד במסעדת טאטאמי החדשה ברמת אביב, גם לא על נאמנות ממשית למקור, רק קיווינו שלא יירדו שם נמוך מידי בחנופה לטעם הקהל המקומי, האם זה יותר מדי לבקש?
אבי אפרתי לוגם יינות רוזה איכותיים מפרובנס, אשר הולכים נהדר בחום יולי - אוגוסט הישראלי
שנה וחצי מאז הפתיחה והביקורת הקודמת, אבי אפרתי חוזר להולה של השף ויקטור גלוגר ובודק האם עודכנה שם הגרסה כפי שדרש ממנה, ובכן, כן אבל...
מל ומישל היא אחת המסעדות האחרונות בת"א שמשמרות בנאמנות קסם אירופאי אינטימי מהסוג הישן, למי שמוותר על הקרחנה ומחפש מסעדה נעימה עם אוכל איטלקי מסורתי וטוב - זה ככל הנראה המקום
בטעימת השבוע שמפניות של מותג השמפניות מואט & שנדון, המציין 150 שנה לקיומו ומפיץ, לצד הבלנדים הקלאסיים המוכרים, גם שמפניות ללגימה עם קרח, כן כן...
מסעדת ביסטרוק בקיבוץ חצור מגישה אוכל אמיתי וראוי לכל המשפחה, ללא התחכמויות מיותרות, בתמחור שפוי ובאווירה נעימה, נחזיק אצבעות להמשך הצלחתו של המקום הסופר סימפטי הזה, ונשמח לחזור
יקב כישור הוא מפעל מרגש ומחמם לב, אבל מעבר לכך יודעים לעשות שם יינות טובים, הטעימה הנוכחית, ובה שבעה מיינות היקב, ממחישה זאת מאד
אבי אפרתי נותן צ'אנס חוזר לריפאבליק מהוד השרון ומוצא את עצמו מתגעגע לבינוניות מהפעם הקודמת, ככל שהלכה הארוחה והתקדמה זה נעשה חד משמעי ומצער - זאת פשוט מסעדה לא טובה, ואם צריך הוכחה חד משמעית היא נמצאת בסטייק