Cena: האחות הפחות מוצלחת
כולם אוהבים את תומר אגאי (בצדק), כולם אוהבים את סנטה קתרינה (בצדק), אז מה השתבש במסעדה החדשה שלו?

מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
כולם אוהבים את תומר אגאי (בצדק), כולם אוהבים את סנטה קתרינה (בצדק), אז מה השתבש במסעדה החדשה שלו?
בדרך כלל, עיון בתפריטה של מסעדה איכותית כשרה מפגיש מיידית את הסועד החילוני עם כל מה שחסר בו, אבל דריה החדשה של הלל תוואקולי היא לא פחות מנס
אבי אפרתי לוגם מיינות יקב יתיר הוותיק, השוכן בדרום הרי יהודה, ומוצא יינות בעלי עושר פירותי, אלגנטיות ומוחצנות
התמונות שהועלו לרשתות נראו מבטיחות, רזומה השפים מדבר בעד עצמו, והסלט הירוק אותת שדברים טובים בדרך, אבל אז הגיעה מנת הלוקוס
המסבחה הייתה בסדר מינוס, בפסטה דג היו חסרים עושר ומורכבות, ואת הסיגר דג, העדפנו לו היו שוכחים. אז איך זה שיצאנו מפה כל כך מבסוטים?
עידון ואיפוק בפרי, נוכחות תיבול משמעותית והימנעות ממוחצנות; אבי אפרתי מבסוט מיינות יקב כישור
לא מעט ביקורות על מסעדות חדשות נכתבו כאן בחודשים האחרונים, היו ארוחות טובות ממש והיו גרועות ממש, אבל לארוחה שאכלנו בסאן יאנג יש ז'אנר משלה
ביסטרו מיכאל הפכה בשנים האחרונות לתחנת חובה קולינרית למטיילים חובבי אוכל בגליל המערבי, באיזור בו היא נמצאת אין לה כל תחרות. אבל האם היא גם שווה שתסעו אליה במיוחד?
אבי אפרתי סוקר מנעד רחב של יינות מיקב זנאטו שבצפון מזרח איטליה; החל מיינות בארדולינו עממיים, לבן גבוה, אדום מתוק ועד גראפה מצויינת, כולם מספקים תמורה ראויה למחיר. שווה להכיר
גיא אריש הוא הבטחת ענק עם פוטנציאל בשמיים. האם הוא כבר בשל להוביל את המסעדה?
האוכל הערבי הטוב ביותר, הלוקיישן שעצר לנו את האוויר, זאת שיש לה פוטנציאל וגם ראש ממשלה עם תשוקת הישרדות מחליאה
זאת הייתה שנה קשה מאוד, ארוכה מאוד ומאתגרת מאוד. בואו נפתח את הבאה בתור כמו שצריך
אם תעצמו עיניים ותתעלמו מהעברית, אולי תצאו לטיול ערב פריזאי
בחוץ יש שווארמה ושניצל. בפנים מתרחש קסם נדיר של אוכל
אין כאן מוחצנות, חנפנות או שופוני. יש יינות ישראלים מצוינים שנותנים תמורה טובה מאוד לכסף
המטבח גדל, הדיבורים לא קשורים למיתוג והמאמץ ניכר בתפריט. עכשיו רק שמישהו יסדר לאבי אפרתי את המיזוג
אנחנו לא זוכרים מתי ביקורת של אבי אפרתי הסתיימה ככה, אבל זו בטח הפעם הראשונה בעשור האחרון
הם לא זולים, אבל גם לא יקרים, ובמונחי תמורה לכסף יש כאן כמה מציאות ראויות בהחלט
המנות כאן בגודל שמספיק לכל מסעדות תל אביב ביחד ורוב התפריט סביר. עכשיו נשאר רק לתקן כמה דברים קטנים
הר הציפיות שיושב על הכתפיים של תומר טל מוצדק. עכשיו רק צריך לעמוד בהן
יש פורטוגלים שצריכים סביבם את כל הפוקוס שלעולם יש להציע, יש כאלה שמסתפקים בקצת אדמה
טעים פה, שמח פה, שותים פה, ויש פה גם את עוגת הגבינה המושלמת. צריך עוד?
קצת פחדנו להיכנס לאוטו ולנסוע לפה, אבל החיים כאן חייבים להיות יותר מכמה ימים של מהומות ושנאה
אבי אפרתי משתדל ללכת בדרך כלל על יינות זולים ומתוני תמחור, המספקים תמורה ראויה לכסף. השבוע הוא חרג ממנהגו, וזה השתלם מאוד
איך שנכנסנו התחלנו לחשוש. עד שהגיע החשבון הדברים השתנו כמעט לחלוטין
זה לא בדיוק אוכל טורקי, אבל הלב והכוונות במקום הנכון, וחלק מהמנות עושות הרבה יותר מזה. עכשיו רק נשאר לטפל בשירות
יש כאן להיטים איכותיים ובקבוקים ששווה להילחם עבורם, אבל כוכב אחד ספציפי גרם לגבות שלנו לעוף
הנדיבות פה נדירה, השירות רחוק מאוד מתל אביב והתפריט עושה חשק להכול. עכשיו בואו נדבר על האוכל
זה התחיל עם תחושה צרפתית רומנטית, נמשך עם שולחן שלא עמד בעומס, והסתיים עם מאפים מאכזבים
היינות שמגיעים מארגנטינה הם תמיד זולים משמעותית מרוב המקבילים האירופיים, אבל כאן מדובר בחבילה מוצלחת במיוחד