אלנה: סולידיות זאת לא מילה גסה
מסעדת אלנה מוצלחת במיתוגה הנוכחי בדיוק כמו שהייתה בגלגולה הקודם כבראסרי דה נורמן. הרבה יותר טעים כאן מברוב המסעדות בתל אביב, רק חבל שהמקום של ברק אהרוני עסוק כל כך בלהתכחש לאופי הקלאסי והסולידי שלו
אבי אפרתי
מבקר מסעדות ומבקר יין
מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
כל הכתבות של אבי אפרתי
הלבנים השקטים והמדויקים של יקב ספרה
האיכויות של יקב ספרה נוכחות גם בבציר 2016, שבולטת בו פירותיות וארומטיות מעודנת. תענוג לשתות יינות של יקב שנאמן לדרכו
שיראטויה: כמה מרענן לפגוש מסעדה אחרת
כל כך הרבה מסעדות חדשות כאן נראות ומרגישות אותו הדבר ומייצרות את אותו האוכל. בשיראטויה החדשה של אלי גרוסמן בתל אביב נמצא מטבח יפני פשוט אמנם, כזה שלא מחפש ניצוצות, אבל הוא בעליל הדבר האמיתי
שווה לעקוב: טעימות מיקב מרשה
בלגימת השבוע יקב מרשה מאזור בית גוברין, יקב ובו חומרי גלם רבי פוטנציאל ששווה לעקוב אחריו
דוד ויוסף: פני הגסטרונומיה כפני האומה
אין ספק שצמד השפים דוד אלמקייס ויוסי שטרית יודעים לעשות אוכל מעניין ורלוונטי יותר ממה שמוגש במסעדת דוד ויוסף. יחד עם זאת, השינוי הבולט בתפריט בשנים האחרונות משקף תהליכים עמוקים יותר במסעדנות הישראלית
עם מימד של סוד: לגימה מסנטוריני
זן הענבים עליו יצאה תהילתו של יקב ארגירוס הוא האסטריקו - זן לבן לייצור יינות לבנים, שמככב כשהוא במיטבו. לאחרונה הגיעו יינות היקב לארץ, מה שמבשר חגיגה אמיתית ללוגמים מנוסים
סקון נקון: תאילנדית לכל המשפחה
במסעדה התאילנדית סקון נקון בראשון לציון מקצרים בתבונה את המרחק בין המקור האקזוטי לבין טעם הקהל, ומגישים אוכל תאילנדי טעים ובמחירים הגונים
אבי אפרתי טועם יינות גרמניים מהפפאלץ
השבוע בטעימה שבעה יינות גרמניים משני יקבים מאיזור פפאלץ (Pfalz) בתמחור מתון
פסקדו: זה הדבר האמיתי
בודדים הם המקומות מחוץ לעיר שאבי אפרתי מגדיר כ"שווים נסיעה". מסעדת הדגים פסקדו באשדוד היא מאותם מקומות נדירים, עם שף צעיר שלא רק מבטיח אלא מקיים, כזה שמפגין יד טובה ומקצוענות החל מהשירות ועד למנות
אבי אפרתי טועם את יינות יקב גבעות
בלגימה השבועית טועם אבי אפרתי את היינות החדשים של יקב גבעות ומסמן את המוצלחים שבהם
מסעדת פומו: תם עידן האמת הפנימית
ביקור במסעדת פומו מחדד את הצרה הצרורה של שוק המסעדות בשנה האחרונה. אין זכר לביטוי אישי, אופי או ייחוד, ונותרת עוד מסעדה שמנסה לדבר לכולם
אדומים של סתיו
אבי אפרתי לוגם את היינות האדומים של דומיין דה כריסטיה ודומיין ז'אן לואי שאב מעמק הרון שבדרום צרפת ומוצא ביניהם גם יין שהייתם שמחים להפוך ל"יין הבית" שלכם
ג'וז ולוז: בין חובבני למביך
תמחור מתון וביטול מתן הטיפים הם עניין מבורך, אבל אם השירות חובבני, לא עשינו בזה שום דבר. ומה שחשוב באמת זה האוכל, שבמסעדת ג'וז ולוז בגרסה החדשה, עתיר חובבנות ופיקשושים
היינות שנעים להכיר בסתיו הקרוב
אבי אפרתי טועם את יינות יזרעאל ורקנאטי ומסמן שתי יציאות מלבבות: פט נאט של יזרעאל וביתוני של רקנאטי
איטלקי מקומי: תקשורת להמונים
מסעדת איטלקי מקומי שנפתחה במקומה של יהלומה בנמל תל אביב, מהווה שדרוג משמעותי לכל המזללות באיזור. עכשיו נותר רק לטפל ברמת הביצוע, שרחוקה מלהיות יציבה
הפרי הטוב: יינות יקב ברעם
ההקפדה על תמחור מתון הופכת את הטובים מבין היינות של יקב ברעם הצעיר לכאלו המספקים תמורה טובה לכסף. מעניין יהיה להמשיך ולעקוב אחר התפתחותו
שובר את השוק: היין החדש של בנימינה
בלגימה השבועית בוחן אבי אפרתי את החדשים של יקב בנימינה, ומאתר יין מצוין שניתן לקנות ממנו 5 בקבוקים במחיר 100 שקלים
מאייאר: קול מקורי בהתהוות
בביקור חוזר, שנה מפתיחתה, מאייאר בתל אביב מתגלה כמסעדה מוצלחת, אורגינלית באמת, שמתבססת על האוכל העכואי המסורתי, בשיתוף טכניקות גבוהות ונגיעה אישית מגובשת
בלי מסעדת השנה: אבי אפרתי מסכם את תשע"ז במסעדות
בלי מסעדת השנה, עם שלל סגירות מבאסות, שפע של ארוחות רעות ושממה בתחום הפיין דיינינג - סיכום שנת תשע"ז במסעדות של אבי אפרתי יצא עגום במיוחד. איפה בכל זאת מצאנו נקודות אור השנה?
טאיה: כן ירבו
מסעדה אסיאתית מוצלחת מחוץ לעיר, זה לא דבר של מה בכך. במסעדת טאיה שפועלת בשקט בשקט בצורן, מוגשות מנות שעשויות ללא דופי, ומספקות את מלוא הסחורה
מומלצי היין של וואלה! לראש השנה תשע"ח
מה תלגמו בחג, את היין הישראלי הכי משתלם מתחת ל-100 שקלים, או היין שיעניק לכם חוויה דרום צרפתית אמיתית? אבי אפרתי מגיש לכם את 13 היינות הישראלים הכי מומלצים לארוחת ראש השנה תשע"ח
איטליאנו דה לה קוסטה: ים של בינוניות
בביקורו החוזר בחיפה מגלה אבי אפרתי שההצלחה הפכה את איטליאנו דה לה קוסטה למפעל. האוכל אמנם תקין, אבל המצויינות והברק שהיו כאן, אבדו
בר א וין: מפגן חתרנות מובהק
שנה אחרי הביקורת הקודמת שלו במקום, אבי אפרתי מגיע לבר א וין, ומגלה אי של יציבות: בר יין אמיתי, שמחנך מחדש את הסועדים בפיאצה המגניבה של ת"א. מבחינתו מדובר בלא פחות מנס במציאות העכשווית
מסעדת יריחו: אליה וקוץ בה
מסעדת יריחו החדשה ביפו טובה משמעותית מעוד מסעדה גנרית בשוק הפשפשים. יחד עם זאת, הביקור בה מהווה הוכחה שקונספט 'מה שמוכן יוצא' יכול לפגום משמעותית בחוויה
מרתק לעקוב: ביקורת יינות פלדשטיין
אבי אפרתי לוגם את יינות יקב הבוטיק הישראלי פלדשטיין שמציע יינות מוצלחים מאד
קליפסו: לא יהיה כלום כי אין כלום
אחרי מאמצי סנגוריה ארוכים שהשקיע אבי אפרתי בשף עומר מילר, גרסת המסעדה של קליפסו בחוף פרישמן בת"א הייתה מבחינתו המבחן האמיתי. הכשלון היה מהדהד
הלבנים הטובים של מרקוס מוליטור מעמק המוזל
אבי אפרתי לוגם את הלבנים המעט של יקב מרקוס מוליטור מעמק המוזל בגרמניה ומסמן את המצוינים שבהם
בקיץ הזה תלגמי לבן: היינות של גי סאז'ה מהלואר
אבי אפרתי נותן סימנים ביינות הלבנים של יקב Guy Saget מהלואר ומוצא עבורכם בין היתר את הסוביניון בלאן האמיתי הכי זול שמסתובב היום בחנויות
קיטשן מרקט: כאן יודעים את המלאכה
מאז ביקורו הקודם של אבי אפרתי מסעדת קיטשן מרקט שינתה מעט כיוון. אבל גם כשהיא לא במיטבה, המסעדה של יוסי שטרית מצליחה לספק ארוחה ברמה טובה שנדיר למצוא כמוה במחוזותינו
ריפאבליק: עמוק מתחת לסטנדרט הבינוניות
לתושבי הוד השרון מגיע הרבה יותר ממה שקברניטי ריפאבליק מיתגו תחת הלוגו 'סטנדרט תל אביבי'. אבי אפרתי מתבאס על ארוחה גרועה במסעדה שמתמקדת אך ורק בעיצוב ובאווירה, ומזניחה לחלוטין את האוכל