מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
יונתן רושפלד, מי שהכניס את עצמו בשנים האחרונות ליותר מדי קטטות רשת קולניות ומתוקשרות, כולל עם הח"מ, והתעסק פחות מדי בקולינריה, חבר לצביקי עשת, מלך המיינסטרים, והצטרף לביסטרו גרינברג, אז האם לשף בעל מגע הזהב עדיין יש את זה?
לקראת הסילבסטר לגם אבי אפרתי עשרות מבעבעים, מכל הסוגים ובכל רמות המחיר, מיינות למברוסקו זולים ועד שמפניות מפונפנות, ובחר את המבעבעים המומלצים של וואלה! אוכל לקראת מסיבות סילבסטר 2020. הם מובאים כאן בסדר עולה, מהקל והזול אל היוקרתי והיקר
ההייפ סביב הקדנציה של נאיפה מולא ב-L28 הוא מהקיצוניים הזכורים כאן, אבי אפרתי הלך לבדוק אם הוא מוצדק ויצא משם בעיקר עם הגיגים נוגים על תעשיית ההבלים הטלוויזיונית של תחרויות ריאליטי הבישול
אנימאר, בניצוחו של השף הלל תווקולי, היא ההבטחה גדולה ביותר כיום במסעדנות הישראלית, אפשר לראות בה שף שעסוק בבניית שפה ייחודית ומקורית השייכת לו בלבד, משקיע המון בחומרי גלם ורוצה לתת את הכי טוב שיש, האם זה מספיק? לא כרגע
השבוע בטעימה יינות לה טונלה (La Tunella) מפריולי שבצפון מזרח איטליה, אוהבי יין מנוסים, שמעריכים מורכבות ויודעים להתחבר גם לדברים סטנדרטיים פחות, יעופו על היינות הללו
אחרי שנים שלא ביקר במקום, אבי אפרתי מגיע למסעדת דלאל, אחת הוותיקות והיציבות בשטח, ומצטער לגלות אוכל מיושן, בלתי רלוונטי, שברוב המקרים גם מבוצע רע, ומצטער עוד יותר שלא בחר להישאר בבית
אבי אפרתי טעם את יינות ריקאסולי ובהם כמה מהיינות הטוסקניים הוותיקים והקלאסיים ביותר
אסתר ביהוד היא מסעדה שפועלת מתחת לרדאר, היא לא מככבת במדורי האוכל, היא לא ממוקמת באיזור נוצץ במיוחד, אבל אבי אפרתי מצא שם אוכל טעים נורא, שעשוי ללא דופי, עם המון אופי ובתמחור הגיוני, ואת ההמבורגר הטוב ביותר שאכל במסעדות בשנים האחרונות
אבי אפרתי טעם את היינות של יקב פנפולדס, מהוותיקים, הגדולים והידועים ביקבי אוסטרליה, שפעיל כבר מאז 1844 וקולט ענבים מכרמים בכל דרום אוסטרליה
בעבר הלא רחוק פתיחות של מסעדות כמו שיינע, של השף אסף גבאי, היו מתרחשות כאן חדשות לבקרים, אבל בתקופה הנוכחית זהו אירוע נדיר למדי ומאד משמח, אכלנו שם ארוחה טובה וכיפית, ונחזיק אצבעות להצלחתה, מגיע לה
השבוע בטעימה יינות יקב פלנטה (Planeta) מסיציליה, שיותר משווה לשים אליהם לב ליינות, כיוון שהם מתאימים עד מאד למזג האוויר כאן ולאוכל שאנחנו אוכלים, ומספקים תמורה מצוינת לכסף, לחיים!
בעידן בו כל המסעדות נראות כאילו יצאו מאותה שבלונה, המסעדה הזו היא מצרך נדיר, ברור שיש כאן כוונות טובות ושחומרי הגלם והאופרציה הם מהמושקעים, אבל האם זה הופך אותה למסעדה טובה?
למרות הוייב ההיפסטרי הזרוק, אחרי בילוי ערב נעים במזללה המקסיקנית לה-מעלה אפשר לקבוע די בוודאות כי היא איננה נגועה ברעות החולות של הז'אנר, השירות סימפטי, האוווירה נעימה, והאוכל רוב הזמן נטול פאקים, נשמח לחזור
הארוחה הקודמת של אבי אפרתי בקפה נורדוי זכורה לו כאחת הטובות שאכל כאן בשנים האחרונות, כמעט שנה וחצי אחרי הוא הלך לבדוק אם הצליחו לשמור שם על הרמה
השמחה הקרתנית, המביכה, על הגעתה של סרפינה, מסעדת הסלבריטאים הניו יורקית לרמת אביב, נותרת ריקה, בוודאי נטולת בסיס קולינרי, ובעצם, עולם כמנהגו נוהג: עוד איטלקית גנרית שלא מבוצעת כמו שצריך נפתחה, היו רבות כאלו לפניה, עוד יהיו אחריה
ג'וי גארדן, החדשה בפארק הלאומי ברמת גן, מבקשת לשדרג את חווית הביקור בפארק החביב אך הצחיח קולינרית, מטרתם זו מושגת, רק שנדמה שמרוב כוונות לאפ גרייד קצת קפצו שם מעל הפופיק
תקשורת האוכל אוהבת להכריז פעם אחר פעם ש"משהו טוב קורה בחיפה" אז אבי אפרתי הלך לבדוק מה קורה בוניה ביסטרו, מי שאמורה להיות אחת המסעדות הטובות בעיר, בעיקר כעת כשמיכאל גרטופסקי עומד בראשה, ובכן...
בעיר בה יש יותר סושיות בינוניות מחול על שפת הים, דווקא ניני האצ'י מתגברת על מגבלת הכשרות ומציעה חוויה יפנית לא רעה בכלל
מהמסעדה הכי טובה שנפתחה השנה (שניצחה אחת אחרת בנקודות ספורות), דרך המסעדה הכי טובה מחוץ לתל אביב, המסעדה שנולדה השנה מחדש (גם היא מחוץ לתל אביב), הפתיחה העצובה של השנה, וזוועתון השנה. אבי אפרתי מסכם שנה וסוקר את המסעדות שנפתחו בתשע"ט
אבי אפרתי עם רשימה מעודכנת ושימושית של היינות המומלצים ביותר לראש השנה, מדורגים לפי מחיר, עד 150 שקלים. לחיים!
החלל של מסעדת תל יצחק נעים לישיבה, ואלו בערך המילים הטובות האחרונות שתשמעו מאבי אפרתי על הארוחה שלו שם, אותה הוא מכתיר כאחת מתחתיות החבית היותר קיצוניות הזכורות לו ממסעדות בשנים האחרונות
לה רפובליקה ממשיכה לעשות אוכל איטלקי פשוט ובסיסי ללא קיצורי דרך, בהקפדה יתרה ועם כבוד עמוק למקור וזה מצליח לה - נעים מאד לשבת שם, השירות מקצועי ומוצלח והתמחור הגיוני וסביר. יש מעט מאד, אם בכלל, איטלקיות מהז'אנר הזה, שמספקות אוכל ברמה הזאת, שרק תמשיך ככה
אבי אפרתי יצא לטעום את היינות הבסיסיים של יקב רקנאטי וגילה לשמחתו שהמשוואה של זול זה רע לא תמיד נכונה
קיטו קאטו החדשה בדיזנגוף, היא יפנית שמגישה אוכל מכובד בתמחור הגיוני, אם תדלגו על כל מיני סממנים מיותרים בתפריט כמו סושי עם מוצרלה, ספייסי מיונז, ורוטב טריאקי לצד הסויה, תוכלו בהחלט להכניס אותה לרשימת היפניות הראויות בארץ
אבי אפרתי טועם את יינות יקב טראפיצ'ה ממנדוזה, ומוצא יינות מוחצנים, אלגנטיים ומשתלמים מאד
כל כך רצינו למצוא מסעדה טובה בזכרון, שלא אכפת היה לנו שתהיה בנאלית ומשעממת, אבל גם מנואלה המחודשת לא לגמרי מספקת את הסחורה, אם בכל זאת אתם נקלעים לסיטואציה, ותרו על הבשר ולכו על בטוח - פיצה
"בני זונות. המלצר הבא שנוגע בפלייליסט עף הביתה" זה היה הרגע בסי-ים ששבר את אבי אפרתי, עם זאת הוא נשאר נאמן לתפקידו והמשיך לשבת, האם האוכל פיצה על זה? אתם מוזמנים לנחש את התשובה
קצת פאנקיות ושחרור כפתור בחולצה, זה בדיוק מה שפאסטל צריכה כדי שלא תמשיך להיות הסחית של המחזור שלא נספרת בתמונה הקבוצתית. כך או כך, גם עכשיו טעים שם על באמת
המזגן שלה מקרטע, אין בה אווירה תוססת, וגם מקדם גבוה של value for money אל תחפשו כאן, אבל מי שיודע להעריך איכות ימצא בהס 4 פסטה מושלמת ויתענג כמו שלא התענג באף מסעדה איטלקית אחרת בארץ
אבי אפרתי בטעימה של יינות מיקב טלמונטי מאברוצו, איטליה, שמספק יינות ראויים, חלקם זולים ממש
